Menu
[printfriendly]
[printfriendly]
Share

"דף, יזע ודמעות" – יוצרים משתפים בתרגילי כתיבה

מבחר תרגילי כתיבה באדיבות מגוון היוצרים בארץ .

הרגע האינטימי בו העט פוגש את הדף, הוא עדין וחמקמק וכרוך בהתמודדות עם חסמים רבים. החל מהאגו וחברתו העין השיפוטית, דרך הסחות הדעת והרעש הבלתי פוסק של היומיום ועד ההשראה או המוזה שאף פעם לא מגיעות לפי הזמנה.


תרגילי כתיבה הם דרך נפלאה לתת למילים לקפוץ מעל כל המכשולים הללו. 
בשורות הבאות, תמצאו מבחר תרגילי כתיבה באדיבות מגוון היוצרים בארץ המעבירים סדנאות כתיבה, ושמחים לחלוק אתכם טיפים וטכניקות שפיתחו לאורך הדרך.


"הזדהות מוחלטת עם הדמות"

עמיר לב – זמר, יוצר וגיטריסט, זוכה פרס אקו"ם למלחין השנה (2003) ולמחבר השנה (2014)
מעביר כיתות אמן וסדנאות כתיבה.

התרגיל: אחד מהדברים החשובים בכתיבה הוא ההזדהות המוחלטת עם הסיטואציה או עם הדמות והתרגיל הבא נותן איזה כלי לכתוב מתוך הדמות. בחרו דמות שעליה אתם רוצים לכתוב את השיר ואז ראיינו אותה בדמיון. ראיון שלא קשור לסיטואציה אפילו לא לסיטואציה הרגשית של השיר, בשאלות פשוטות  – מסדר יום ועד על מה את חושבת וכדומה. ואז כתבו שוב את השיר והשתמשו בחלק מן התשובות כדי לתאר את הדמות.

טיפ כתיבה: כמה שפחות דימויים, פשוט לכתוב על הדבר האמיתי.

סדנאות קרובות: למתעניינים בסדנת כתיבה, ניתן לפנות לאילן צלר במייל:ilan@rinatveilan.co.il

"לא לפחד מאמירה פוליטית" 

צרויה להב – משוררת ופזמונאית, זוכת פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי לשנת 2011.

התרגיל: המשוררת הפולניה ויסלבה שימבורסקה אמרה שכל כתיבה היא פוליטית, ואני ממליצה על תרגיל שהוא כתיבה פוליטית – חברתית. כתיבה כזאת, כשהיא נעשית היטב ולא תוקפת בסטריאוטיפים ובנאצות, הולכת ונעשית נדירה במקומותינו, בגלל הפחד מתגובות עוינות, ומכל הצדדים.
מומלץ להקדים לפני הכתיבה ולקרוא בוויקיפדיה את מה שנאמר בערך "פוליטיקה" ולצאת משם לכתיבת השיר.

"לחוש את החוש"

דן תורן, זמר, מלחין, כותב, זוכה פרס אקו"ם ומאיר גולדברג, פזמונאי ומשורר, זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים למחבר לשנת 2012, כתבו את המילים לעשרות שירים עבריים מוכרים ואהובים, מעבירים ביחד סדנה לכתיבת שירים, למעלה מעשר שנים.

התרגיל: כתבו שיר על חוויה שעברתם עם מישהו/ מישהי (חוויה שהשאירה בכם משהו). התחילו את השיר בציון של מקום ספציפי (חצר בית הספר / רחוב התפוז שלוש / על הספסל בגן ) וזמן ספציפי (בתחילת האביב / נובמבר אלפיים ושבע / עשר בבוקר). שלבו בשיר פרט שיהיה בעל משמעות מיוחדת רק למי שהיה אתכם בחוויה הזאת.
בנוסף, צפו בתרגיל החושים – בונוס מטעם "סלון הפזמון":
https://www.youtube.com/watch?v=GNTwdg3C2Ks&feature=share

סדנאות קרובות: הסדנה הקרובה ב"סלון הפזמון" תפתח בתחילת חודש יוני. הסדנה עוסקת הן בצד הטכני (מקצב, מבנה, המוסיקליות של הטקסט ועוד) והן בצד התוכן (בחירת נושא והפיתוח שלו, סיפור בשיר, קונפליקט, דמויות וכו') של כתיבת השיר. הסדנה מיועדת גם למוסיקאים שרוצים לכתוב וגם לאנשים שבאים מהמילה הכתובה. לפרטים נוספים ולהרשמה:

בטלפון: איילת –  3528958 052

בפייסבוק: https://www.facebook.com/salonhapizmon/info?tab=page_info

במייל: Salonhapizmon@gmail.com

10% הנחה לחברי אקו"ם


לפתור את בעיית "מה אני רוצה לומר?"

שלום גד – מוסיקאי, זמר, כותב שירים ונגן בס. הוציא עד כה 10 אלבומי סולו, מלמד כתיבה במחלקת המוסיקה של מוסררה.

כשאנחנו כותבים שירים, אנחנו מרגישים צורך תמידי להיות מקוריים ולומר דבר שעדיין לא נאמר. המחויבות הזאת עלולה להיות גורם מדכא וחוסם. הפתרון הוא להחליט שמותר לנו לכתוב על כל דבר ולהשתמש בכל קלישאה אפשרית. מה שיהפוך את זה למיוחד יהיה המגע האישי של מי שכתב את זה. לא בהכרח הנושא. הנה תרגיל שיעזור לנו לפתח את המודעות הזאת: אנחנו פשוט נשתמש באמירות שכבר קיימות ועליהן נעשה את המניפולציה שלנו.
התרגיל:

קחו שיר של מישהו אחר, זה לא חייב להיות שיר טוב או אהוב ואתם לא חייבים להסכים עם התוכן. כן כדאי לבחור שיר שהאמירה שלו ברורה, לפחות לכם. קצרו את האמירה שלו למשפט אחד או שניים (במקרים רבים, זו כותרת השיר או הפזמון, אבל לפעמים זה נסתר יותר). עכשיו חפשו את המקום שבו אתם יכולים להזדהות עם אותה אמירה ונסחו אותה בדרך שלכם  (או בדרך דומה, או היפכו את הכוונה). כיתבו כמה משפטים שמבטאים את הרעיון הזה או כל וריאציה אחרת על הנושא. החומר שהתקבל יוכל לשמש בתור התחלה או חלק של שיר חדש שלכם.


סדנאות קרובות:
פרטים על סדנאות קרובות בעמוד הפייסבוק: שלום גד- סדנאות כתיבה ומוזיקה
לפרטים נוספים: יעל אופנבך: yaeloffenbach@gmail.com

10% הנחה לחברי אקו"ם

"להעיף לכל הרוחות את העין השיפוטית במהלך הכתיבה"

טל גורדון – כותבת טקסטים, זוכת פרס אקו"ם לשנת 2005, מגישת תכניות תרבות בערוצי הטלוויזיה השונים ומנחת סדנאות לכתיבה שירית בבתי הספר השונים ליצירה.

התרגיל: בחרו דמות כלשהי, כשהתנאי הוא שזו דמות קיימת, לא כזו שאתם ממציאים, אלא כזו שאתם רואים מול העיניים, בצורה מוחשית לחלוטין, במטרה לנסות ולפענח דרך מה שנגלה לעין, את מה שסמוי ממנה. לזהות באמצעות הדברים החיצוניים שבה את התכונה הפנימית. לנסות לפצח מאיפה היא באה, לאן היא הולכת בשביל מה היא קמה בבוקר, מה מפעיל אותה. בחרו סצנה אחת שבתוכה תתפקד הדמות הזו, וממנה נבין גם אנחנו, הקוראים, מיהי הדמות הזו. בדרך כלל הדמות שנבחר היא דמות שקשורה אלינו, ישירות או בעקיפין. זו יכולה להיות דמות שבאמת עברה לנו בחיים, וזו יכולה להיות דמות שמייצגת משהו שיש בנו, או שהיינו רוצים שיהיה בנו, או שאנחנו לא אוהבים בעצמנו. אבל כן חשוב לבחור דמות שיש בנו את היכולת לייצג אותה ולהבין אותה.
טיפ כתיבה:
אבן הנגף שלנו היא בדרך כלל העין השיפוטית, אותו עורב שחור שיושב לרובנו על הכתף ולוחש לנו, "זה לא מספיק טוב", מה שרוצח שורות שיכלו להתפתח בעתיד למשהו חזק וטוב. אצלי, למשל, גיליתי בדיעבד, שכמעט תמיד השיר מתחיל בשורה החמישית או השמינית שלו, כלומר אני כותבת, וכשאני עורכת כמעט תמיד נמחקות השורות הראשונות, כי השיר מתחיל להתניע רק אחרי כמה שורות. אבל אם לא הייתי כותבת את אותן כמה שורות, גם השורות שבאו אחריהן, לא היו מגיעות. לכן חשוב להסיר את אותה עין שיפוטית, לאפשר לעצמנו לכתוב "לא טוב", ובהמשך הדברים המעניינים יותר מתחילים לצוץ.
סדנאות קרובות:

"אם אתה יכול לדבר אתה יכול לכתוב", סדנת הכתיבה של טל גורדון בפייסבוק

מועד פתיחת הסדנה הבאה: 11/5/15, ימי שני, בין השעות: 22:00-19:00, בבית ספר MUZIK.

10% הנחה לחברי אקו"ם.

"מסלול המראה לכתיבה"

ערן צור – זמר, כותב, מלחין, מלמד כתיבת שירים בבית הספר "רימון" ובמסגרות נוספות.

טיפ כתיבה: בתור מורה לכתיבת שירים, אני יכול להגיד שחשוב לאדם למצוא לעצמו את הרגע השקט, בתוך מהומת היומיום, וברגע הזה להקשיב לעצמו ולנסות ליצור עם זה משהו. לדעתי זה צינור ביטוי חיוני.
אם נשאלת השאלה "איך ליצור?" – ההמלצה שלי היא לנהל איזשהו יומן. לאו דווקא במובן הרגיל של יומן, אלא מחברת שסופגת הכול. מחשבות, התרשמויות, רגשות, וגם תיעוד המציאות האישית. המטרה בניהול יומן כזה היא לאו דווקא השתלשלות יומיום מתועדת אלא מעין מסלול המראה לכתיבה. שכן כתיבה היא יכולת שצריך לאמן אותה ולדאוג שהיא תהיה במצב פעיל, גם בימים ושעות ריקים מרעיונות. היומן משמש לי מעין מסלול המראה. וזה כשאני עולה על משפט מסוים, או צרוף מילים מסוים, שמכוון אותי לרעיון שיכול להיות כלל לא קשור לכתיבה באותו יומן. היצירה היא דבר חמקמק. מצד אחד יוצר חייב לדעת ללכוד את הרעיונות שלו ולא לתת להם להתנדף,  אך מהצד השני – כמה עבודה שתעשה בראש לפני שאתה ניגש לנייר ו/או לגיטרה כן ייטב.


"הדימוי הוויזואלי משחרר את התודעה"

רן אלמליח – כותב, מלחין, בסיסט, חבר להקת "כנסיית השכל". אחראי על כתיבת הטקסטים והלחנים של הלהקה יחד עם יורם חזן.

התרגיל: חשבו על תמונה ויזואלית חזקה שנחקקה לכם בראש, זאת יכולה להיות תמונה מסרט, מספר או זיכרון אישי. התמונה הזאת תשמש אתכם כטריגר לכתיבה. מכיוון שהתמונה מייצרת דימויים ויזואליים, היא עוקפת את המילים ועוזרת לנו לשחרר את התודעה. אחרי שהעליתם את התמונה בראש, תתמקדו בתחושות וברגשות שהיא מעוררת אצלכם ומשם תצאו לשיר. חשוב לא לתאר את התמונה, אלא לכתוב מתוך התחושות הסובייקטיביות שהיא מעוררת אצלכם.

טיפ כתיבה: כשאתם כותבים אל תמחקו שורות, אלא פשוט תעתיקו שוב את הטקסט מחדש ואז באופן טבעי נשמטות השורות המיותרות. בהמשך אולי תגלו ששורה שחשבתם למחוק דווקא מתאימה לשיר אחר…


"להרפות מהאני המורגל שלי"

שז – משוררת, סופרת ומנחת סדנאות כתיבה (שירה ופרוזה) למעלה מ15 שנה.

התרגיל: כתבו שיר איך שבא לכן/ם (לפי מבנה מסוים או באופן חופשי), בין שורה לשורה השאירו שורה רווח. לאחר שסיימתן/ם את כתיבת השיר, כתבו ברווח שהשארתן מתחת לכל שורה, שורה המנוגדת/הפוכה במשמעותה לשורה הקודמת (לא חייב באחד על אחד, הרעיון הוא לשחק בהנאה ולהפתיע את עצמכן/ם). זוהי טכניקה להתחיל להרפות קצת מ"האני המורגל" שלי ולהתנסות במרחבים אחרים וחדשים. גם אם הם מרגישים מלאכותיים בהתחלה זה אחלה. ואם הם גורמים לי להרגיש מטופשת במיוחד – עוד יותר טוב. בדרך זו או אחרת, אני מאמינה, שהם יקרבו אותי אל האני הפנימי שבדרכים המורגלות שלי אינני מצליחה להגיע אליו.

סדנאות קרובות: כוכב יאיר (סדנה פרטית); נס ציונה (סדנה מסובסדת בספרייה); סדנת כתיבה קיצית בתל אביב.
ליצירת קשר: שֶז – 03-7313444, 0507-393095, shez@bezeqint.net
בפייסבוק: סדנאות כתיבה בהנחיית שז
10% הנחה לחברי אקו"ם (בסדנאות הפרטיות)


"לכתוב את השיר שלא הייתי כותב"

ארי גורלי – זמר, יוצר, מפיק מוזיקלי, מורה ויועץ אקדמי בביה"ס רימון למוסיקה, מנחה אישית אמנים רבים.  מעביר סדנאות לכתיבת שירים בביה"ס רימון, תכנית "עמיתים" ובמסגרות נוספות.

התרגיל: לכותבים שכבר רגילים לכתוב מתוך תרגילי כתיבה, או בכלל מנוסים, אני ממליץ "לצאת מהקופסא" לרגע ולכתוב "שיר שלא הייתי כותב". הכוונה לכתוב על עניין אישי שלא הייתי נוגע בו בדרך כלל או נושא שלא הייתי עוסק בו באופן טבעי בכתיבה, צורת כתיבה, לחן או סגנון מוסיקלי שלא אופייניים לי וכדומה.

מוזמנים ליצור קשר: בפייסבוק:  ארי גורלי Ari Gorali
באי מייל: goraliari@gmail.com


"מקלחת פנימית למוח"

דורון מדלי – פזמונאי, מלחין, במאי, מנהל אמנותי של בית היוצר של אקו"ם.

טיפ כתיבה: אני חסיד גדול של כתיבת רצף. פשוט לשבת מול המחשב ולהקליד נון-סטופ, במשך כמה דקות, או למלא מסמך שלם, העיקר לא להפסיק. להקליד בלי להסתכל, אין שום משמעות למה שנכתב. כל מה שהתרגיל הזה עושה הוא מקלחת פנימית למוח, מנקה ומוציא את כל מה שמפריע ליצירה ולהשראה לעבור לצד הקדמי של המוח. מנקה את כל מה שמטריד אותנו, ולא חסר מה שמטריד אותנו. אחרי שמתרגלים את זה באופן רציף וקבוע כל יום, מגלים את הפלא – המוח נקי וצלול יותר, ואפשר לחדד מחשבות ולהתחיל ביצירה מנקודה בריאה יותר. כמו כן, אני מאוד מכבד כל משפט וחצי משפט שאני כותב לאורך השנים, במסמך הטיוטה האינסופי שלי. לפעמים משפט שכתבתי לפני חמש שנים, הוא בדיוק מה שחסר לי כדי להשלים פזמון שאני כותב היום. בסופו של דבר, הכל הגיע מאותו המוח.