חלוקת ביצוע פומבי

פעם בשנה, בחודש מאי, מתבצעת חלוקת תמלוגים גדולה שמגיעה ברובה מביצוע פומבי, כלומר ממוזיקה שמושמעת במקומות ציבוריים.

מכיוון שמדובר באחד ממקורות ההכנסה הגדולים ביותר שיש ליוצרים בישראל, נסביר לעומק את נושא חלוקת התמלוגים מביצוע פומבי באקו"ם.

אקו"ם גובה תמלוגים משלושה מקורות הכנסה עיקריים של ביצוע פומבי:

1. מוזיקה בעסקים - בתי קפה, מסעדות, ברים, מועדונים, קניונים, חדרי כושר, רשויות מקומיות ועוד.
2. הופעות - זהו גם המקור שהכי קל לחישוב. יש הופעה, יש ליין-אפ, ואחריותו של אחד או יותר ממקימי המופע, המפיק, מזמיני המופע, האולם וכדומה, לדווח על הליין-אפ ולהעביר תשלום על השימוש. התמלוגים הם ספציפיים למופע ומחולקים בהתאם לדיווח הליין-אפ במופע. תמלוגי ההופעות מחולקים לאורך השנה כולה.
3. אירועי שמחה - למעלה מ-60 אלף חתונות, בר מצוות ושאר חגיגות מתקיימות בשנה בישראל, ובהן מתנגנים אלפי שירים. אנחנו מדינה שיודעת גם לשמוח. אם יכולנו לשים שזאם בכל אולם, היינו מקבלים מידע ספציפי על מה הושמע ומתי, אבל נכון להיום זה עדיין לא בר ביצוע.

אז איך אקו"ם מחלקת את הכסף?

אקו"ם גובה את התמלוגים מאותם בתי קפה, קניונים, רשויות, אירועי שמחה ועוד. בסיכום שנה מדובר בעשרות אלפי שירים, והתמלוגים שנאספים הם לא כסף על שימוש ביצירות ספציפיות, אלא תמלוגים על שימוש בהמון יצירות, מבלי שהעסק דיווח אילו יצירות הוא השמיע.

מה זה אומר? זה אומר שבמרבית המקרים אין מידע מדויק לגבי מה הושמע בכל עסק או מה הושמע בכל אירוע שמחה.

כדי להבין את מודל החלוקה של אקו"ם, צריך להכיר שני מושגים: רפרטואר ומקדם שימוש.

רפרטואר הוא קבוצת יצירות בעלות מכנה משותף. הוא מורכב מרשימה של אלפי ועשרות אלפי יצירות. נכון להיום ישנם כ-15 סוגי רפרטואר, כאשר השניים העיקריים בחלוקת תמלוגי הביצוע הפומבי הם רפרטואר יצירות אירועי שמחה ורפרטואר יצירות בעסקים.

כל השירים משויכים להשמעות בבתי העסק השונים ברחבי הארץ. לאורך השנים תרבות הבילוי והמוזיקה הפומבית בישראל משתנה, ולכן יש צורך בהוספה של רפרטוארים קטנים יותר, אבל משמעותיים, וכאלה שאי אפשר להתעלם מהם. למשל: רפרטואר של שירה בציבור, ריקודי עם, מוזיקה אלקטרונית, שירי ילדים, מוזיקה יוונית ועוד.

הסמכות להוסיף, לשנות או לגרוע רפרטוארים היא של דירקטוריון אקו"ם.

חשוב גם להבין ששיר אחד יכול להופיע בכמה רפרטוארים. הכול תלוי במידת הפופולריות שלו. שיר, לדוגמה, יכול להופיע בעשירייה הפותחת ברפרטואר ספקי מוזיקה, במקום ה-67 ברפרטואר רדיו בבתי מלון ובמקום 70 ברפרטואר טלוויזיה. לכן התמלוגים יגיעו מכל הרפרטוארים האלה לפי מידת הפופולריות של השיר.

איך קובעים את מידת הפופולריות של השיר?

מקדם השימוש הוא מדד שמבטא את מידת הפופולריות של השיר בתוך כל רפרטואר. בסופו של דבר, לצד כל יצירה וכל רפרטואר מופיע מקדם השימוש של היצירה, כלומר איפה היא נמצאת בתוך הרפרטואר.

אופן קביעת מקדם השימוש משתנה בין רפרטואר אחד לשני. אם ניקח לדוגמה את רפרטואר יצירות בעסקים, כדי שיהיה אפשר לחלק את התמלוגים בצורה הגיונית והוגנת, רשימת השירים ברפרטואר מורכבת משקלול נתוני השמעות ברדיו ובטלוויזיה של אותה שנה, ומהדיגיטל - יוטיוב, ספוטיפיי, אפל מיוזיק וכדומה.

לשקלול מוסיפים גם את נתוני ההשמעות בקריוקי ואת רשימות ההשמעה שמתקבלות מספקי מוזיקה לעסקים. המידע הזה משוכלל ומתורגם למקדם שימוש שניתן לכל יצירה ברפרטואר יצירות בעסקים.

ברפרטואר אירועי שמחה, לדוגמה, דיג'יים מעבירים לאקו"ם ישירות מהמחשב שלהם דיווח על השמעות בפועל מכ-2,000 אירועים בשנה. מתוך נתוני האמת האלה מורכבת רשימת 100 היצירות המושמעות ביותר באותה שנה.

תכירו את המומחים: הם עשרות מומחים המעבירים לאקו"ם פעמיים בשנה את רשימת השירים המושמעים לפי הערכתם המקצועית באירועי שמחה בשנה הרלוונטית. הם מדרגים אותם בדירוג של 1 עד 10 לפי מידת הפופולריות של כל שיר.

הם לא יודעים אחד על השני, אסור להם להיות חברי אקו"ם או קרובי משפחה של חברי אקו"ם, הם עוברים תהליך מיון קפדני ומתחלפים כל שלוש שנים, הכול כדי לשמור על מקסימום אובייקטיביות.

אחרי שמשקללים את דירוגי המומחים יחד עם רשימות דיווחי האמת של הדיג'יים, נקבע מקדם השימוש של כל יצירה שכלולה ברפרטואר אירועי שמחה.

ומה עם שאר הרפרטוארים? בשאר סוגי הרפרטואר מתבצעים תהליכים דומים, שבסיומם בכל רפרטואר יש רשימה של שירים ומידת הפופולריות של כל שיר.

זה נשמע מורכב, וזה באמת מורכב, ובעיקר לוקח זמן. עסקים משלמים לאקו"ם תמלוגים שנתיים, ולכן רק לאחר סיום השנה יודעים כמה תמלוגים בעצם נגבו בסך הכול ומה היו השירים המושמעים באותה שנה.

חוץ משירים ישראליים אנחנו שומעים גם מוזיקה מחו"ל, ולכן התמלוגים מתחלקים בינינו לבין היוצרים בחו"ל.

השלב השלישי והאחרון בחלוקה הוא שיוך התמלוגים שהתקבלו לרפרטוארים השונים. את התמלוגים שמשלם כל מקור אנחנו משייכים לסוגי הרפרטואר הרלוונטיים.

לדוגמה, התמלוגים שהתקבלו ממסעדות ובתי קפה משויכים ברובם לרפרטואר יצירות בעסקים, אבל גם לרפרטואר אירועי שמחה.

תמלוגי המוזיקה שאתם רוקדים לה בחתונות או באירועים משפחתיים משויכים כולם לרפרטואר אירועי שמחה.

התמלוגים שהתקבלו מרשויות מקומיות משויכים למספר רפרטוארים, וביניהם שירה בציבור, ריקודי עם, ימי חג, טקסים, אירועי שמחה ועוד.

בסופו של דבר, תחת כל סוג רפרטואר נצברים תמלוגים מכל מקורות הגבייה, והם מחולקים בהתאם לרשימת היצירות בתוך כל רפרטואר ומקדם השימוש שלהן.

חלוקת הביצוע הפומבי שונה מחלוקת תמלוגי שידור. אם ישמיעו שיר שלי בתחנת רדיו היום ב-12 בצהריים, אני אקבל את הכסף הספציפי שמשויך לשידור הזה בתאגיד השידור, בהתאם להשמעות בפועל, כי יש דיווח לכל השמעה.

חלוקת ביצוע פומבי היא נושא יותר מורכב משאר מקורות התמלוגים, כי מדובר בתמלוגים המתקבלים מהמון עסקים.

בגלל שתחום הביצוע הפומבי מושתת על גביית תמלוגים מאלפי גופים שונים, עסקים ואירועים, עבור המון שירים, גביית התמלוגים וחלוקתם באופן המדויק ביותר מורכבת קצת ואורכת זמן.

חלוקת התמלוגים היא בגין כל מה שנקבע בשנה הקלנדרית, והיא משקפת את השימוש שנעשה ביצירות במהלך כל אותה שנה. לכן היא נעשית בחודש מאי על השנה שעברה.

התהליכים כולם ממוחשבים, הם כוללים שקלול, פענוח ועיבוד נתונים, והם נבדקים מספר פעמים, גם מחשובית וגם ידנית. כל החלוקות מאושרות בסוף על ידי דירקטוריון אקו"ם.

אם תרצו להעמיק, באזור האישי שלכם באתר אקו"ם תוכלו למצוא מסמך מפורט עם כללי חלוקת התמלוגים של אקו"ם. וכמובן, אם יש עוד שאלות, תמיד מוזמנים לפנות למחלקת החברים.