Menu
Print Friendly, PDF & Email
Print Friendly, PDF & Email
Share

הוכרזו שמות הזוכים בפרס אקו”ם בתחום המוסיקה הקונצרטית והספרות לשנת 2014

ושורה נוספת – Extra Bold

טקס הענקת הפרסים לזוכים בתחומי המוזיקה הקונצרטית והספרות יתקיים ביום ב’ , 9 בפברואר , בבית היוצר של אקו”ם, בהשתתפות הזוכים, שלישיית גלעד אפרת והיוצרת חני דינור, ובהנחיית דורי בן זאב.
פרסים על מפעלי חיים יוענקו השנה למשורר אשר רייך ולמלחין איתן שטיינברג.

ואלו שמות הזוכים בתחום הספרות:
חברי וועדת השיפוט בתחום הספרות: יהודית קציר, מאיה בז’רנו, ודר’ חיים נגיד.

פרס אקו”ם ע”ש דליה רביקוביץ’ על מפעל חיים יוענק למשורר אשר רייך
מתוך נימוקי השופטים: מאז פרסם את שיריו הראשונים בשנת 1959 במוסף לספרות של היומון “על המשמר”, הספיק אשר רייך להוציא לאור 16 ספרי שירה, רומן וקובץ סיפורים, מבחר השוואות של תרגומי שירה, ו-5 מבחרי תרגומים מן השירה הגרמנית. אך הוא שולח ידיו לא רק בתרגום אלא גם בעריכה, ואף שימש במשך כעשור כעורך כתב העת “מאזנים”.
כתביו תורגמו לעשרים שפות. שיריו הופיעו בספר בצרפת ובגרמניה – בשלושה ספרי שירה ושני ספרי פרוזה. בגרמניה אף הופיע ב-2009 ספר משותף שלו ושל המשורר האיראני הגולה, סעידDas Haus, das uns bewohnt (“הפינוק של הבית”). בשנת 1999 התקבל אשר רייך יחד עם יהודה עמיחי כחבר באקדמיה הגרמנית לשירה ולשפה, ובשנת 2000 זכה בפרס השירה של באזל, שווייץ.
אשר רייך הוא היום אחד מן המשוררים הוותיקים הפעילים ביותר בשירה העברית. שירתו המוערכת בארץ ובעולם, שומרת על חיוניותה מזה שישה עשורים, בזכות הזיקה שהיא מקיימת בו זמנית הן ללשון העברית ששורשיה נעוצים בעבר, והן לערכים החדשניים של הפואטיקה המערבית. על כן מצאנו לנכון להעניק לו את פרס אקו”ם על מפעל חיים.
גובה הפרס: 35,000 ₪

אשר רייך

פרס ע”ש נתן אלתרמן לעידוד פרסום היצירה יוענק למשוררת אנה הרמן על ספרה “המקום הרדום”
מתוך נימוקי השופטים: אנה הרמן הינה משוררת מקורית וייחודית מאד שעושה רבות למען השירה והספרות גם כמתרגמת ומבקרת. הכתיבה בצורות ממושמעות ותובעניות בחריזה באופן עקבי ורציף, מעידה על שליטה מרשימה במיקצבי השפה ומכמניה שמניבה דימויים מפתיעים וחזקים. היא מחדשת בסוגת השיר הסיפורי הבלדי ומעניינת .
הרמן כותבת על נשיות ואימהות, על כאב וכמיהה באופן חריף ומרגש באופן שלא ניתן להתעלם ולהישאר אדיש למקרא שיריה.
גובה הפרס 15,000 ₪

אנה הרמן צילום: חן מיקא

פרס אקו”ם ע”ש נתן יונתן ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום השירה יוענק למשוררת צביה ליטבסקי על סיפרה “צופית חותרת נגד הרוח”
מתוך נימוקי השופטים: עולם שירי מופלא ועדין, בעל נופך מטאפיסי מובהק עקבי ושלם בכל השירים בספר. אין קול כזה בשירה העברית שנמנע בעקביות מעיסוק גלוי בריאלי, באקטואלי נמנע מציון זמן ומקום מוגדרים, כדי להיפגש עם הנסתר. בשיריה של ליטבסקי יש יצירת מרחב שירי ייחודי המשלב ארוטיקה נשית והגות. עומק רוחני, אהבה וכמיהה לעולם, לטבע. כל זה לצד אנושיות ומבט מקיף על חיי אדם. השפה מאופקת מדויקת מאד, לא מתלהמת.
גובה הפרס 15,000 ₪

צביה ליטבסקי

פרס ע”ש אהרון אשמן ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום הסיפורת יוענק ליוצרת ענת לוין על סיפרה “הארכיברית”
מתוך נימוקי השופטים: ברומן קצר ומהודק בוראת המחברת עולם עשיר ומרובה פרטים, שמתקיים על קו התפר שבין מציאות לבין אלגוריה מופשטת. אסיה, המספרת, עובדת כארכיברית במוסד בירוקרטי קפקאי. כל העובדים במוסד שואפים להישלח לאיזו ‘קונסוליה’ רחוקה ומסתורית, שהחיים בה נתפשים כזוהרים ומלאי קסם, אך איש אינו שב ממנה. במיקרוקוסמוס האפור, המנוכר והעקר, שלחוקיו השרירותיים היא נאלצת לציית, מקיימת אסיה בתוכה בסתר רגשות אנושיים כלפי זולתה; עובדי המוסד ואחד מהם במיוחד, אביה הסיעודי ואמה שנטשה אותה בילדותה. בחלקו השני של הרומן מופקד בידי אסיה תינוק – בן לעם השכן, שהארץ שרויה במלחמה אכזרית נגדו – ורגשותיה האנושיים והאימהיים מופנים לטיפול בו ולהישרדותם יחד.
בווירטואוזיות ובדיוק לשוני ונפשי מעוררי השתאות, מתיכה המחברת את השפה היומיומית ובוראת באמצעותה פיוט ורגש, כפי שעושה גיבורת הרומן בחייה. הקורא נשאב אל עולמה של אסיה ואל מסעה ב’ארץ ההיעדרות’; ארץ שפניה זרים, אך תוויהן מוכרים לכולנו. ענת לוין כתבה רומן בשל ועמוק, ששורה עליו רוח הומניסטית גדולה. על כל אלה בחרה וועדת פרס אקו”ם להעניק לה את הפרס ליצירה בעילום-שם.
גובה הפרס 15,000 ₪

ענת לוין צילום: ניר נוסבאום

פרס ע”ש דבורה עומר, לעידוד פרסום היצירה לספרות ילדים ונוער יוענק ליוצרת שהם סמיט, על יצירתה “דודה לאה מאת שומיש”
מתוך נימוקי השופטים: המחברת לקחה על עצמה אתגר לא פשוט –לספר לילדים על חייה של המשוררת והסופרת האהובה לאה גולדברג. היא עושה זאת בדרך מקורית – בספרה ‘נסים ונפלאות’ אומרת לאה גולדברג שהיא ‘דודה של שום איש’. שהם סמיט הופכת את ‘שום איש’ לדמות ילדית, ‘שומיש’, והוא המספר. קולו של ‘שומיש’ עכשווי, רענן ומלא הומור. הוא מראיין את ‘דודתו’ לאה, משוחח אתה על קורות חייה, שואל אותה על אהבותיה ועל כתיבתה, מסביר לקוראים מילים ומושגים בדרך ‘דיאלוגית’ באמצעות שאלות ותשובות, ומוסר להם מחשבות ותובנות משלו על דודתו ועל מלאכת הכתיבה, שהרי גם הוא מעין ‘סופר’.
הספר יאפשר לילדים סקרנים לגלות את הדמות שמאחורי השירים והספורים. הוא יאפשר גם להורים ולמורים לספר לילדים על חייה וכתיבתה של לאה גולדברג באופן מעניין ולא שגרתי. יחסי הקרבה והחניכה בין הילד לדודתו המרתקת ושיחותיהם ‘בגובה העיניים’, עשויים לקרב ילדים לבני משפחתם שלהם, ולהניע אותם להתעניין בעולמם ובסיפורי חייהם, ובכך ערכו המוסף של הספר.
על כל אלה בחרה הוועדה לתת את פרס אקו”ם לעידוד ספרות ילדים לשהם סמיט.
גובה הפרס 15,000 ₪

שהם סמיט צילום: דניאל בראון

ואלו שמות הזוכים בתחום המוסיקה הקונצרטית:
חברי וועדת השיפוט בתחום המוסיקה הקונצרטית: דר’ הגר קדימה, מאסטרו דורון סלומון ואראל פז

פרס אקו”ם ע”ש פאול בן חיים על מפעל חיים למלחין איתן שטיינברג
מתוך נימוקי השופטים: ד”ר איתן שטיינברג הוא יליד הארץ, בוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי, והיום פרופ’ מן המניין למוזיקה באוניברסיטת חיפה. במהלך עשרות שנות הלחנה זכה להכרה נרחבת והוקרה רבה על פועלו כמלחין וזכה בפרסים שונים כמו פרס אקום על הישג השנה, פרס לנדאו לאמנויות הבמה, ופרס ראש הממשלה למלחינים. יצירותיו בוצעו ע”י גופים מובילים בארץ ובעולם כמו התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, אנסמבל סולני תל אביב, אנסמבל המאה ה-21, התזמורת הלאומית של פינלנד, התזמורת הסימפונית של טביליסי, האנסמבל האמריקני Boston Musica Viva, ועוד.
יצירותיו של איתן שטיינברג מגלמות את שפתו המוזיקלית הייחודית, המשלבת בתוכה באופן אינטגרלי מקורות קלאסיים, אתניים ועכשוויים. ביצירותיו ניכר כשרונו הרב בבניית מבנים מוזיקליים מרהיבים, ניכרת הוירטואוזיות שלו בכתיבה להרכבים כליים וקוליים כאחת, וניכרת חדשנותו בהתמודדות עם נושאים מוזיקליים ועיוניים ובשימוש בקול האנושי.
שיתוף הפעולה רב השנים של שטיינברג עם הזמרת והיוצרת הרב-תחומית אתי בן-זקן, הניב עד כה עשרות יצירות שהוא כתב לקולה, בהן יכול היה להפליג באקספרימנטציה קולית, לחקור את גבולות הקול האנושי ואת הגבולות בין האמנויות השונות. מעבר לכל אלה, עיקר אמנותו הקומפוזיטורית של איתן שטיינברג הוא בחיבור. במוזיקה שלו חוברים יחד משוררים שונים, שפות שונות (כמו עברית, ערבית, אנגלית, לאדינו, ארמית, לטינית ועוד), טקסטים מובנים ובלתי מובנים, חומרים עממיים וחומרים מקוריים שלו, אלמנטים ויזואליים, תיאטרליים ומוזיקליים – וכל אלה עוברים את “כור ההיתוך שטיינברג” כדי ליצור אינטגרציה נפלאה, ושפה מוזיקלית אישית ביותר. לא ייפלא כי שטיינברג הוא ממקימי אנסמבל מודאליוס – אנסמבל רב סגנוני ובין תרבותי, המבצע מוזיקה מימי הביניים, יצירות עכשוויות, ועיבודים לשירי-עם מקהילות אתניות שונות בישראל, בשמונה שפות, וחבריו באים מתחומי המוזיקה הקלאסית והאתנית כאחת.
חיבור בין עולמות שונים, הוא בעצם קירוב לבבות. פועלו של איתן שטיינברג גם מהווה תרומה קומפוזיטורית חשובה למוזיקה האמנותית בישראל, גם מעמיק את קשרי המוזיקה המקורית הישראלית עם מסורותיו של עם ישראל ועם מסורות מוזיקליות בכלל, וגם נותן מסר חד משמעי של קירוב לבבות, ולכן שמחה גדולה ומכופלת היא להעניק לו את פרס אקו”ם למפעל חיים לשנת 2014.
גובה הפרס 35,000 ₪


איתן שטיינברג צילום: איתן שוקר

פרס ע”ש מנחם אבידום על הישג השנה למלחין אמנון וולמן על יצירתו “אזור מאובק”
מתוך נימוקי השופטים: פרס הישג השנה ע”ש אבידום ניתן השנה למלחין אמנון וולמן על יצירתו “אזור מאובק”, שנכתבה עבור אביגיל ארנהיים – קריינית, ורד דקל – סופרן, מירה זכאי – אלט, חנן בן סימון – טנור, טל שיבי – רקדן, וששה רמקולים הממוקמים מסביב לקהל. היצירה משתמשת בטקסטים מאת הנס ארף וג’ורג’ ברכט.
היצירה “אזור מאובק” נבחרה כהישג השנה כיוון שהיא יצירה מרתקת בכל רגע ורגע, נותנת ביטוי לאמנות המורכבת של הלחנה תוך נשימה קומפוזיטורית ארוכה. כמו ביצירות אחרות שלו, גם ביצירה זו, וולמן הוא מעין ממשיך טבעי של תיאטרון האבסורד, המסב את תשומת לבנו לנקודת מבט של העדר תכלית, של האפשרות המועטת לומר דברים, של קיום מחוץ לכל סדר או הרמוניה, ושל התבוננות מבחוץ על עצם אותו קיום.
כדרכו של אמנון וולמן בהלחנה, זוהי יצירה אקספרימנטלית, הנותנת מקום נרחב לאישיותם של המבצעים ולאימפרוביזציה מונחית. בזכות הבחירה של הטקסטים, עיבודם, והנחיות האימפרוביזציה נוצרים ביצירה “משטחי” דיבור ו”משטחי” שירה הנמצאים באינטראקציה מתמדת עם פס הקול המושמע ברמקולים, וכך, למרות החופש היחסי ואולי גם בזכותו – נפרשת יריעה רחבה ומשכנעת ביותר של טקסטורות, מצלולים, ומשטחים ווקאליים שונים, ונוצר מארג צלילי מוזיקלי היוצר עולם מובחן בפני עצמו. באורח פרדוקסלי ועוצמתי, למרות שחלקה הלא קטן של היצירה מושר ומדובר בג’יבריש – התחושה בסוף היא שמשהו בעל משמעות נאמר ושאנחנו כשומעים מבינים אותו.
גובה הפרס 15,000 ₪


אמנון וולמן

פרס ע”ש חיים אלכסנדר לעידוד פרסום היצירה למלחין יורי ברנר על יצירתו “סימפוניה קאמרית”
מתוך נימוקי השופטים: פרס עידוד פרסום היצירה ניתן השנה למלחין יורי ברנר על יצירתו “סימפוניה קאמרית”. הסימפוניה כתובה בשפה מוסיקאלית נגישה, הנשענת מצד אחד על מסורות מוזיקליות רבות שנים, ומצד שני משתמשת במיטב התחכום הקומפוזיטורי. הטונליות המקורית המייחדת את היצירה, שפתו המוזיקאלית האישית של המלחין, היא טונליות רחבה, בעלת היגיון פנימי אינטואיטיבי עמוק, ומשכנעת באופן סוחף. בכל אחד מחמשת פרקי היצירה ניכרים החוש הקומפוזיטורי המעולה של ברנר להתפתחות מוזיקלית, ואנינות הטעם שלו בכל מה שנוגע לתזמור, לפיתוח תמטי, ולהיקפם של תהליכים מוזיקליים. הסימפוניה הקאמרית של יורי ברנר כתובה בצורה מרתקת, דרמטית ומרגשת, ויוצרת בכנותה הרגשית והמוזיקלית חוויה עמוקה ומטלטלת.
גובה הפרס 15,000 ₪

יורי ברנר

פרס ע”ש מרק קופיטמן ליצירה המוגשת בעילום שם ליצירה “The Criminal” מאת המלחינה ילנה סוקולובסקי
מתוך נימוקי השופטים: פרס אקו”ם בעילום שם ניתן השנה למלחינה ילנה סוקולובסקי על יצירתה “The Criminal” לחליל סולו, נגן כלי הקשה סולו, 5 ויולות, 4 צ’לים, 2 קונטרבסים, וכלי הקשה.
יצירתה של סוקולובסקי היא מחודדת, שנונה, ומקורית ביותר. מעבר לטקסטורות לא שגרתיות, עבודה מעולה עם מוטיבים, תזמור רענן ושימוש צבעוני ביותר באנסמבל – מה שמייחד את המוזיקה של סוקולובסקי הוא ההישענות המכוונת על קיצוֹנוּיוֹת מוזיקליות ואמנותיות. אפשר, למשל, למצוא אצלה רוק ואבנגרד שדרים בכפיפה אחת בטבעיות גמורה, או קלסטרים בוטים ביותר בצד אקורד מינורי ממושך, טרצות מקבילות או שביבים אחרים מן העולם הטונלי. השימוש ביסודות סותרים כביכול נעשה בצורה אמנותית, מכוונת ומחודדת לעילא ולעילא, והתוצאה היא מארג כמעט סוריאליסטי של אלמנטים מוזיקליים, המצטרפים לכדי סגנון אחד רענן ומפתיע, סגנונה של ילנה סוקולובסקי.
גובה הפרס 15,000 ₪

ילנה סוקולובסקי

פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו”ם יוענק למשורר והיוצר יעקב ברזילי על תרומתו ליצירה הישראלית ולפועלו הרב בתחום הנצחת השואה באמצעות השירה.
מתוך נימוקי השופטים: יעקב ברזילי הוא משורר, סופר ומתרגם. ניצול שואה. חבר מועצת יד ושם. חבר אגודת הסופרים. נולד בהונגריה בשנת ,1933 שריד מחנה הריכוז ברגן-בלזן. עלה ארצה ב 1949. אביו וסבו מתו בברגן-בלזן. הקדיש את חייו לכתיבת שירה ופרסם ספרי שירה רבים. רובם תורגמו לשפות זרות. יצירתו נעה בשלושה מעגלים: כתיבה ספרותית, הרצאות, ביצוע שיריו המולחנים. שיריו מולחנים הלחנה קלאסית, מבוצעים בתזמורות, מקהלות והרכבים קאמריים, בארץ ובחוץ לארץ. ספרו “עד נר ראשון של בוקר” שימש לכתיבת אופרה בנושא השואה. מזה עשרות בשנים מרצה ברחבי הארץ מעפולה עד באר-שבע, בבתי ספר תיכונים, בחטיבת ביניים ובסמינרים למורים ונושא על נס את זיכרון השואה.
דירקטוריון אקו”ם רואה ביצירתו של יעקב חשובה, מרגשת ובעיקר בעלת אופי היסטורי רב חשיבות הנושאת בשורותיה את זיכרון השואה.
גובה הפרס 15,000 ש”ח