Print Friendly, PDF & Email
Print Friendly, PDF & Email
Share

הוכרזו שמות הזוכים בפרס אקו"ם

ואלו שמות הזוכים בפרס אקו"ם בתחום המוסיקה הקונצרטית הסיפורת והשירה

תחרות פרסי אקו"ם הגיעה אל קו הסיום…

חברי וועדות השיפוט כולן כבר ישבו, דנו ובחרו את הזוכים בפרסים השונים. הודעות נמסרו לכל הזוכים.
אנו שמחים לבשר כי השנה יחולקו פרסים ל 29 יוצרים!
אנו מודים לכל היוצרים שהגישו מועמדותם ושולחים ברכות חמות לכל הזוכים!

הזוכים בתחום הסיפורת והשירה

חברי וועדת השיפוט: ציפי גון גרוס, טל ניצן ואיל מגד

פרס ע"ש יהודה עמיחי על מפעל חיים לסופר- סמי מיכאל.


סמי מיכאל

נימוקי השופטים: "במשך עשרות שנים של כתיבה העשיר סמי מיכאל את הספרות העברית בכתיבה פורצת דרךומקורית, שהשפעתה הרבה מעבר לספרות. מאז "שווים ושווים יותר" שהופיע ב-1974, משרטט סמי מיכאל בכישרון וברגישות את כאב המהגר. מצייר תמונה מלאה ומורכבת של האחר, של המדוכא שהיה שקוף. נותן קול לאחרת, שהייתה אילמת, הן במשפחה והן מחוצה לה.הבית שנעזב, הזהות הנתלשת, הקונפליקטים בין הקבוצות והדתות השונות בחברה הישראלית – מעסיקים אותו בכתיבתו ומהווים חלק בלתי נפרד גם מהעשייה החברתית שלו. בכתיבה שלו יש געגוע וחמלה, יש תיאורים חושניים של נופי בגדד והחידקל, בלי לגלוש לנוסטלגיה. הוא מתאר כאב עמוק לצד ראייה מפוכחת וביקורתית של העבר וההווה, ומצליח לא למעוד במדרון הפלקאטיות.מיכאל מעמיד מראה של מילים מול החברה הישראלית, ולא מהסס לנתץ מיתוסים. הוא מתווך באומץ ובכישרון בין המציאות לספרות. מתאר את האישי וגם את הפוליטי באותנטיות שהופכת אותם לאוניברסאליים. מייצר באמצעות המשפטים האמינים והמדויקים שבספריו רעד שמטלטל כל קורא.סמי מיכאל משרטט בספריו פנים מורכבות של כאב המהגר- המהגר הוא יוסף, שעלה מבגדד ועבד בשרות המים, המהגרת היא ויקטוריה, שנולדה ברובע היהודי בבגדד, מהגרת היא גם אעידה, הכורדית האילמת שעברה התעללותהמהגר שהוא מיכאל עצמו, ובזכות העומק והאוטנטיות של התיאור הוא גם כל מהגר. מי שהחליף בבגרותו שפה בשפה, תרבות בתרבות.אהבה, חמלה, הזדהות, זעם, פחד, המפגש בין תרבויות מתנגשות, רומן פוליטי שמצליח להיות אוניברסאלי .עיראק וישראל, ובעצם – כל מקום.

פרס ע"ש שלמה טנאי לעידוד פרסום היצירה למשוררת ענת לוין על יצירתה "מפה לאוזן"
נימוק השופטים: "מפה לְאוזן", ספר השירים של ענת לוין, שהוגש לתחרות מקפל בתוכו קול שירי מטלטל, אמיץ וייחודי. ענת לוין נעה בשירים שלה בלשון מרגשת ומורכבת בין כאבי הילדות לבין האין של אי-הפוריות. "הפכנו הורים יתומים", אומרת האשה שלא יולדת לילדה ההיא, אימה, שהצטוותה לסלוח להורים שלה, כי באו משם, מהיערות.מכות החגורה שענת מתארת – "על כפות הידיים ההפוכות אם אחרת לשוב הביתה, על הישבן אם נקלעת לריב עם אחיותייך, במקום אקראי בגוף אם שכחת לעבור במטלית על האבק ביום חמישי…" מגיעות עד לקורא, מסמנות גם בו שבילים של כאב ושל בדידות. בשיריה היא קושרת במילים מלאות עוצמה ובו זמנית עדינות בינה לבין אמה. האם שכמו לאה המקראית, לא נבחרה על ידי יעקב, שכן היא ניתנה לו לאשה והוא חלם אשה אחרת. "ריקה הלכת וריקם הושבו פנייך", כותבת המשוררת על אימה. בשיר אחר מחברת המשוררת בין החשש שיימשך הסבל המר והזמן העקר, לבין הפחד שגם הכתיבה תיעקר, ש"תיבש הדיו בעט האחרון". לוין מתנסחת במגוון צורות שיריות, ומפגינה יכולת לשונית ודימויית עשירה ובשלה.

פרס לעידוד פרסום היצירה לילדים ונוער לסופרת יעל מדיני על יצירתה "יום כיף"
נימוקי השופטים: "ארבעת הסיפורים במבחר "יום כיף" ספוגים בארומה קלאסית של סיפורי ילדים 'של פעם'. הסגנון העשיר, הצלול, המחויך הוא אנטי-תיזה לנוסחאות אופנתיות ודידקטיות הרווחות היום, הנושאים מגוונים והדמויות אינדיבידואליות ותלת-ממדיות. התכנים חפים מהתחנפות והעלילות נמנעות מקיצורי דרך ומן המובן מאליו. עולם הילדות, כפי שהוא מתואר בקובץ, גבולותיו נדיבים, ומכילים מגע עדין עם הטבע מחד ועם הזיקנה מאידך. על הקובץ כולו שרויה חמימות אנושית כובשת, המעמיקה את ההישג הספרותי.

פרס ע"ש נתן יונתן ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום השירה למשורר עדי עסיס על יצירתו "ילד"
נימוקי השופטים: : "מחזור השירים "ילד" פונה כולו – בכמיהה, בתחינה, בייאוש – אל נמען אחד: ילד שלא נולד, ש'מסרב' להיוולד. הבחירה הנועזת להתמקד בנושא אחד, מסוים מאוד, במקום שתגביל את היצירה מאפשרת לה לפרוש כנפיים פואטיות ולחדור לרבדים רגשיים עמוקים. ה'ארטילריה' השירית מגוונת ומורכבת, ומשלבת עברית עכשווית בוטה עם ציטטות מהתורה ומהתלמוד, והתכתבות עם אלן גינזברג ועם ת.ס. אליוט כמו גם עם הסקס פיסטולס ועם סנוּפּ דוג. השילוב של חשיפוּת רגשית וביוגרפית עם מקוריות ומיומנוּת פואטית מניב יצירה שירית חודרת, ייחודית ורבת עניין ועוצמה, הנקראת בנשימה אחת עד לסיום הכואב: "ילד, אני אוהב / אותךָ כמו שאתה, / איננו."

פרס ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום הסיפורת לסופר משה גרנות על יצירתו "הפרומושיקאים"
נימוקי השופטים: בין חיים למוות, בין סיפור לתיעוד, בין התייפחות לחיוך, הפרומושיקאים הוא עוד אחד מהנדבכים ההכרחיים לשימור זיכרון השואה בתפר שבין עדות לספרות. בזכות ספרים כאלה השואה ההולכת ומתרחקת אינה הולכת ונשכחת. הישגה העיקרי של היצירה הוא הנימה האנושית החמה שלה, האור האנושי הנוגהּ על האירועים הקשים המתוארים בה, על הסיפורים המעגליים השזורים זה בזה. בזכות תכונה זו, ההולכת ונשכחת לצערנו מהספרות, החלטנו להעניק את הפרס לרומן בעילום שם ל"הפרומושיקאים".

הזוכים בתחום המוסיקה הקונצרטית

חברי וועדת השיפוט: הגר קדימה, דן יוהס ואראל פז

פרס ע"ש פאול בן חיים על מפעל חיים למלחין ראובן סרוסי.


ראובן סרוסי, צילום: דניאל צ'צ'יק
נימוקי השופטים: ועדת השופטים של פרסי אקו"ם, מתכבדת לבחור בראובן סרוסי כזוכה בפרס ע"ש פאול בן חיים על מפעל חיים בתחום המוזיקה הקונצרטית. ראובן סרוסי פעיל מזה עשרות שנים בנוף המוזיקלי הישראלי – הן כמלחין, הן כגיטריסט קלאסי, הן כאיש הגות, והן כמחנך של דור מלחינים חדש, ובכך מהווה אחד מעמודי התווך של הנוף המוזיקלי הישראלי.
כמלחין, הולך ראובן סרוסי לאורך כל השנים אחר אמת פנימית עמוקה, וסגנונו המוזיקלי הוא בלתי מתפשר. מידת המורכבות של המוזיקה מצד אחד ומידת נגישותה מצד שני, אינם מהווים שיקול בתהליכי הכתיבה שלו. כאשר האמת האמנותית דורשת זאת, הוא יתן מקום למורכבות מלוא החופן, ואף לאלמנט כמו צליל חד וגבוה המנוגן באריכות, מעין אבסטרקציה של אור, כפי שאכן מופיע ביצירתו "Lux" לתזמורת קאמרית לזכר המלחין מרדכי סתר.
האידיאל הטבעי המנחה את סרוסי בכתיבתו הוא אידיאל של חיפוש, פתיחות וחדשנות. אם לצטט את המלחין: "אני מתחיל ממשהו פשוט ואינטואיטיבי, בודק את האפשרויות הגלומות בו, מנסה לא ללכת בדרכים שכבר ידועות לי, לא לצעוד במקומות המוכרים והקלים". בבסיס יצירתו "ירוק", למשל, נמצא סיפורו של הסופר האורוגוואיי פליסברטו ארננדס "הלב הירוק", סיפור המתחיל ברצף אסוציאציות וזכרונות ילדות, ורק לאחר זמן מתגבש לכדי עלילה. בהשראת הסיפור, גם המוסיקה של סרוסי מתחילה בתמונות ורעיונות שבאים לכאורה בלי סדר, והופכים לסיפור רק בסוף.למרות האמור לעיל בדבר סגנונו הבלתי מתפשר של ראובן סרוסי, הוא לא מגביל את עצמו מראש לחומרים או סגנונות, ולתוך יצירתו יכול גם להתגנב ציטוט של טנגו, או איזו תחושה חמקנית של ג'ז מאחורי הקלעים, כפי שקורה ב"ג'ז אפרופו מטיס", יצירתו לרביעיית כלי קשת ופסנתר מ- 1991.
יליד מונטוידיאו, אורוגוואי, ראובן סרוסי עלה לארץ בשנת 1974 והיה תלמידו לקומפוזיציה של ליאון שידלובסקי. באמתחתו תארים בהצטיינות, ופרסים כמו פרסי אקו"ם ופרס ראש הממשלה למלחינים. הוא כתב יצירות כמעט בכל ז'נר אפשרי, ויצירותיו בוצעו על ידי מיטב גופי הביצוע בארץ, ועל ידי אנסמבלים מובילים בעולם כמו אנסמבל מודרן, אנסמבל אוריול, האנסמבל החדש של ג'וליארד, אנסמבל קונטינואום ניו יורק, ועוד ועוד.
בנוסף על פעילותו כמלחין, ראובן סרוסי הוא גם אחד הגיטריסטים הקלאסיים המובילים בישראל, וחייו המקצועיים כוללים גם פעילות ענפה כנגן גיטרה קלאסית בארץ ובעולם – גם ברסיטלים, גם במסגרות קאמריות וגם כסולן עם תזמורות.
אי אפשר להשלים את סיפור מפעל החיים של ראובן סרוסי בלי להזכיר את פעילותו רבת השנים בחינוך מוזיקלי. כראש המחלקה לקומפוזיציה בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב, סרוסי הקים את הסדנה למוזיקה חדישה, יזם סדרת קונצרטים שנתית של מוזיקה בת זמננו, והביא לביצוען של עשרות יצירות מאת סטודנטים להלחנה. בכך הוא תמך ותומך באופן מסיבי בצמיחתו של דור מלחינים חדש בישראל.
ועדת השופטים מצאה את ראובן סרוסי ראוי ביותר לפרס אקו"ם על מפעל חיים בהיותו מלחין מרתק ואיש הגות, המודע לגם למכניקה העדינה של ההלחנה וגם למטפיזיקה שלה, בהיותו ידען עצום במוזיקה ואיש רב מחשבות בתחומי דעת שונים, בהיותו נגן מחונן, מחנך ומורה, איש תרבות אמיתי, ומן המוזיקאים הבולטים והחשובים בישראל היום.

פרס ע"ש מנחם אבידום על הישג השנה למלחין יונתן קרן על יצירתו "שבעה מקומות אחרים"
נימוקי השופטים: פרס ע"ש מנחם אבידום על הישג השנה למלחין- יונתן קרן"שבעה מקומות אחרים" לדואו כלי הקשה ותזמורת כלי קשת מאת יונתן קרן – יצירה רעננה ומרתקת, המחברת בין חומר פולקלוריסטי לבין השפה הקומפוזיטורית-תיזמורית האישית של המלחין. כמתזמר, המלחין נותן לעיתים מקום למצלולים שהם "ריקים" כביכול, אבל למעשה פותחים את הדלת לעושר רב ובלתי שגרתי של מרקמים. כל פרק משבעת הפרקים המרכזיים, הלא הם "שבעת המקומות" שבכותרת, משתמש בחומר אתני אחר, והופך בידי המלחין למארג מוזיקלי ייחודי. מעניינת במיוחד היא נוכחותם של שירי העם השונים ביצירה – הם נמצאים ברקע, נמצאים לא נמצאים, ואפשר אמנם להרגיש בנוכחותם אבל לא תמיד לשים עליהם את האצבע. כל אלה משלימים את התמונה לכדי יצירה שניכרים בה הן הבטחון הקומפוזיטורי והן הכתיבה המקצועית המשובחת.

פרס לעידוד פרסום היצירה למלחינה מרינה גלר על יצירתה "A Cello Offering"
נימוקי השופטים: היצירה Cello Offering, לצ'לו ולתזמורת מאת מרינה גלר מציגה יכולת של נשימה קומפוזיטורית ארוכת טווח, של בנית התפתחות מוזיקלית משכנעת ושל אנינות טעם ודקות ההבחנה בכל מה שנוגע לקצב האירועים המוזיקליים. הדבר ניכר כבר מתחילת היצירה, כאשר למשך זמן ארוך למדי הגובה היחיד המושמע לאוזנינו הוא הצליל פה, המופיע באינסוף צורות ובאופנים לא צפויים. מרינה גלר משכילה להשתמש ברעיונות מאד פשוטים, כמו חזרה על צליל ברבעים, או ארפג' שהוא פרפראזה על פעולת כיוון המיתרים בצ'לו ובסקצית כלי הקשת, כדי לבנות מסע מוזיקלי שלם ומרתק. הלחנתה של מרינה גלר מתאפיינת בתיזמור מאוּוְרר ומיומן, ובבניה קומפוזיטורית הדרגתית של תהליכים מוזיקליים בצד תפניות מרעננות, כאשר התוצאה היא יצירה מגובשת מוזיקלית ובעלת עומק אמנותי אמיתי.

פרס ליצירה המוגשת בעילום שם למלחין יאיר קלרטג על יצירתו "Lingua Ignota"
נימוקי השופטים: היצירה "Lingua Ignota" לסופרן, טרומבון, כלי הקשה, צ'לו ופסנתר מאת יאיר קלרטג עושה שימוש מקורי ורענן בהערות "טוקבק" של גולשים באינטרנט על נושאים פוליטיים. הטקסטים מוצגים במרקם של אמירות סימולטניות, היוצר השתקפות מסויימת, אחת מני רבות אפשריות, של החברה הישראלית העכשווית. היצירה משלבת בצורה מעולה אלמנטים של דיבור עם כתיבה צבעונית ומיומנת לכלי הקשה. כל אלה, בשילוב עם אלמנטים נוספים כמו ההפוגות במרקם הדיבורים, הצליל העקשני בתחילת היצירה, התפתחותו האינטגרלית של אותו צליל והתרחבותו גם לגבהים אחרים – כל אלה יוצרים מבנה שלם, סגור ומשכנע. התוצאה – יצירה שהיא גם כתובה היטב וגם מעניינת ורעננה

פרס מיוחד מטעם הדירקטוריון ליהודה אופנהיימר על תרומתו ליצירה הישראלית בהעשרת רפרטואר היצירות המוסיקאליות לאקורדיון, על הלחנה ועיבוד עשרות רבות של יצירות לאקורדיון, חינוך והעמדת דורות רבים של אקורדיוניסטים ומוסיקאים בישראל.