Menu
Print Friendly, PDF & Email
Print Friendly, PDF & Email
Share

הזוכים בפרסי אקו”ם בתחום המוסיקה הפופולרית

ושורה נוספת – Extra Bold

אקו”ם, האגודה השומרת על זכויות היוצרים, תקיים זו השנה ה 55 את טקס פרסי אקו”ם ליוצרים, אשר הפך במהלך השנים לאירוע היוקרתי והמוערך בתחום התרבות.

טקס הענקת הפרסים בתחום המוסיקה הפופולארית יתקיים ב-20/2/2013 בבית ציוני אמריקה, בהשתתפות הזוכים ובהנחיית אורי גוטליב.
בימוי: דורון מדלי, ניהול מוזיקלי: איל מזיג.

במעמד הטקס יוענקו לזוכים פרסים על מפעל חיים, הישגי השנה, מלחין השנה, תגלית השנה, פרסים לעידוד פרסום היצירה ופרסים מיוחדים נוספים. הפרס היוקרתי הפך למסורת שנתית ולאבן דרך בדרכו האומנותית של היוצר. חשיבות הפרס הולכת וגדלה משנה לשנה ומהווה נקודת אור ליוצרים ולעוסקים בתחום היצירה.

חברי וועדת השיפוט בתחום המוסיקה הפופולארית לשנת 2012:
צרויה להב, דני רובס, יוסי גיספן, יעקב נווה ועומרי רונן.

והזוכים הם:

פרס ע”ש נעמי שמר על מפעל חיים ליוצרת תלמה אליגון

נימוקי שופטים: ” טביעות אצבעותיה האוהבות של תלמה אליגון נמצאות בכל פינה בתרבות הישראלית בכלל, ובמוסיקה הישראלית בפרט. שיריה מושרים על ידי גדולי הזמרים ובערבי שירת רבים, מילים וביטויים מתוך הטקסטים שלה הפכו שגורים בפי כל, תרומתה העצומה כמנהלת אומנותית של חברת התקליטים הגדולה בישראל ושל הוצאת ספרים גדולה המקפידה על שימור היצירה והתרבות בישראל רק מוסיפה זר פרחים על גבעולי השירים היפים שכתבה. “יונה עם עלה של זית”, “גשם בעתו”, “דרך ארוכה”, “אבא שלי”, “איפה את אהובה”, “אין לך מה לדאוג”, “לילה לי”, לצד “החתול שמיל”, “לאבא שלי יש סולם” ו”הצריף של תמרי” הם טעימה על קצה המזלג מתוך אבני הדרך שהעניקה לנו תלמה אליגון בכל גיל ובכל ז’אנר מוסיקלי.

היכולת להיות מדויק, אמיתי, וגם מאוד פופולרי איננה דבר שכיח מאוד בקרב יוצרים. תלמה אליגון מצליחה להכניס בשיריה מחשבה, תקווה, שמחת חיים, שובבות, ועומק רב. תלמה ממשיכה ליצור ללא הרף, וממשיכה להיות אחד מהעמודים המרכזיים עליהם יצוקה התרבות האומנות והמוסיקה בישראל 2013. על כל אלה, ועוד, גאה ושמח חבר השופטים להעניק לה באהבה רבה ובהערכה גדולה את פרס אקו”ם על מפעל חיים. ” גובה הפרס 35,000 ₪

פרס ע”ש אהוד מנור על מפעל חיים ליוצר מאיר גולדברג
נימוקי השופטים: ” מאיר גולדברג לא אוהב שקוראים לו משורר. גם התיוג פזמונאי מגרד לו מתחת לכובע. לדעתו שני התארים האלה לוקים ביותר מדי קונקרטיות, והוא מעדיף שיגידו עליו “כותב מילים”. פשוט. זה משאיר אותו חופשי, בעיקר ממסגרות, בעיקר לכתוב בלי הסתייגויות את מה שיש לו להגיד, להיות עצמו בלי להתחייב לשום דבר שהוא לא מרגיש בו שייך. מאיר גולדברג כתב – “עברית יפה היא כמו תינוקת, אף שהיא באה בימים”. ובעברית הזאת הוא מצרף ביד אמן צירופי מילים שהם קסם, ויוצר מהם עולמות מרהיבים, שלו לגמרי. אצלו ים הזמנים המשתנים זז כמו שבא לו, הטבעת נפלה במקום שבו צל הירח ירד אל הכביש, לארץ הקטנה יש שפם, השמיים סוכר, הרחוב נייר, וכשהעיר שטופה באור הבוקר שולֵי הדף נעלמים.

השירים של מאיר נכתבים מתוך תודעה חריפה ובלי מורא, בהתבוננות פנימה – אל האישי והפרטי, והחוצה, כשהמחט הרדארית מכווננת ברדיוס ענקי – אל סיפורי האנשים שהוא בודה והם האמת לאמיתה, אל הנושאים הבוערים שלנו בארץ ובעולם, אל מה שמרכיב את הפוליטיקה, הדתות, החברה האנושית, הכלכלה, החזונות האקולוגיים. הם רואים ברור, השירים שלו, מדברים חכם, שנון ומקורי, מגחכים בעצב, בועטים, אוהבים, מתעקשים להבין, לחסום אגרוף בחיוך משועשע. ותמיד הם מוזיקה, תמיד, גם כשעוד לא הלחינו אותם, כשרק מאיר שומע אותה, ואף פעם לא מוותרים על הדיוק ועל מה שחשוב. הכי חשוב. על כל אלה, ועל העונג שהוא מעניק לנו – המקשיבים לו, קוראים אותו ושרים אותו, מזכה וועדת השופטים את מאיר גולדברג בפרס אקו”ם למפעל חיים על שם אהוד מנור בתחום הזמר העברי.” גובה הפרס 35,000 ₪

פרס אקו”ם להישג השנה לשיר “את”
מילים ולחן: עמיר בניון, עיבוד: יעקב לאמעי, ביצוע: ישי לוי

נימוקי השופטים: “בשנה בה התחושה הייתה שהמוסיקה הים תיכונית מחפשת שבילים חדשים, והרוק הפופ והפולק מנסים להרים ראש מחדש, הופיע השיר היפהפה הזה שמשלב את כישרונו העצום של עמיר בניון בכתיבה ובהלחנה בקולו חודר שערי השמים והלב של ישי לוי בעיבודו יוצא הדופן של יעקב לאמעי. הכנות והיכולת הווירטואוזית בה מביא אלינו ישי לוי את יצירתו של בניון גרמה לשיר הזה להפוך לסוג של גשר בין קהלים שונים. האניגמטיות בשיריו של בניון המופיעה גם בשיר האהבה ה-לכאורה פשוט הזה, והאקרובטיקה המוסיקלית שמבצעת המנגינה בלי לפספס אפילו צליל אחד הפכו את השיר ללהיט ענק גם אצל הקהל הרחב וגם בין מבקרי המוסיקה. על כל אלה שמחה ועדת השופטים להעניק באהבה לעמיר בניון ולישי לוי את פרס שיר השנה”.
גובה הפרס 15,000 ₪ (הפרס יחולק באופן שווה בין המלחין, המעבד, כותב המילים והמבצע)

פרס אקו”ם להישג השנה למחבר יואב גינאי

נימוקי השופטים: “זה מאוד לא פשוט לנוע במיומנות רבה ובכישרון רב בין ז’אנרים שונים, גובה טקסט שונה, בין גבוה ונמוך. לא מובנת מאליה היכולת לתזמן כמו רקדן מדויק ומושלם את הפירואט בין הקליט למאתגר, בין הפופ לשירה. יואב גינאי הצליח בשנה האחרונה לעשות את כל אלה בהצלחה רבה. יחד עם כובעיו הטלוויזיוניים השכיל לשכלל לרמה הגבוהה ביותר שאפשר את יכולת הכתיבה המשובחת שלו. “שלג בשרב” ו”כשהגברים רוקדים” שזכו להצלחה בשנה האחרונה הם דוגמאות מצוינות ליכולת הזו. על השירים האלה ועוד בחרה הוועדה להעניק ליואב גינאי באהבה את הפרס”.
גובה הפרס 15,000 ₪
ועדת השיפוט השנה מצאה כי יש שני מלחינים הראויים לפרס ועל כן החליטה להעניק שני פרסים למלחין השנה.

פרס אקו”ם למלחין השנה שלמה ארצי

נימוקי השופטים: ” חתן פרס אקו”ם על מפעל חיים משמש כבר עשרות שנים פס הקול של ישראליות רגישה ומתבוננת. עשרות אלבומיו שנמכרו בקרוב למיליון עותקים הם הוכחה ניצחת לקשר המיוחד במינו שיצר עם קהלים רחבים בכל הארץ. אלבומו של ארצי “אושר אקספרס” שיצא השנה הוא דוגמא ומופת ליכולתו של אומן עתיר הישגים להמשיך ולחפש, לנסות מפגשים מוסיקליים חדשים ומסקרנים, ולהפגין בכל פעם מחדש רעב סקרנות וכשרון אין קץ. הצלחתם העצומה של שירי האלבום גם אצל הקהל וגם בקרב מבקרי המוסיקה ותחנות הרדיו היא ניצחון גדול ומרגש למסקנה שאיכות גבוהה יכולה להיות גם פופולארית מאוד. על שירי האלבום הזה החליטה הוועדה להעניק לשלמה ארצי את התואר “מלחין השנה”. גובה הפרס 15,000 ₪
פרס אקו”ם למלחין השנה דודו אהרון

נימוקי השופטים: “אחרי אינספור להיטי ענק, דודו אהרון הפך לאחת הדמויות הבולטות בפופ הים תיכוני, ומייצג של דור חדש בעולם הזה שגם כותב ומלחין. דודו ניחן ביכולת המולדת לייצר “המנונים”, לחנים קליטים בצורה יוצאת דופן, ומתאימים בצורה מושלמת למילים שלו, שהופכות לכלי נגינה של ממש בתוך הלחן. היכולת לייצר להיטי פופ קליטים ומלודיים היא נדירה מאוד, ומבוקשת ביותר, ואין לראות בה דבר של מה בכך. לחניו של דודו יכולים להצליח באותה הצורה בעולמות הפופ בכל מקום בעולם. כשבאמתחתו שנים לא מועטות של הצלחות, ומספר עצום של לחנים קליטים ביותר, החלטנו שדודו ראוי לפרס זה.” גובה הפרס 15,000 ₪

פרס אקו”ם להישג השנה למעבדים- הבלקן ביט בוקס

נימוקי השופטים: ” הבלקן ביט בוקס יצרו סטנדרט של עיבוד והפקה שלא נראו בישראל במשך שנים רבות, לכל הפחות. השילוב של יצירת ז’אנר משלהם, יחד עם רמת הפקה שנמצאת בקו הקידמי העולמי, יכולת מוזיקלית מופלאה, מעוף, ושבירת גבולות מוזיקליים הופכים אותם לאחד הגופים המוזיקליים המוערכים ביותר, הרבה מעבר לגבולות ישראל. פרס זה מגיע להם על השילוב המופלא של רקע מוזיקלי ישראלי, היכרות ופתיחות לז’אנרים רבים, סטנדרט הפקתי-מוזיקלי בלתי מתפשר, וכל אלה באים לידי ביטוי בעיבודים הנפלאים שלהם. היכולת לעשות מוזיקה שמחה, חוצה קהלים, חוצה ז’אנרים, מוערכת ואהובה, וגם מצליחה, היא ה”גביע הקדוש”, וכאלה מוזיקאים אנחנו רוצים לראות יוצרים ומצליחים בעולם המוזיקה הישראלי.” גובה הפרס 15,000 ₪

פרס אקו”ם להישג השנה לתגלית ריף כהן

נימוקי השופטים: “ריף כהן, זמרת ויוצרת מוכשרת, הלחינה מוסיקה להצגות, שיחקה בסרטים ובסדרות טלוויזיה, למדה מוסיקה בארץ מגיל צעיר מאוד ובשנים האחרונות בצרפת. הסממנים הבולטים בשיריה מציירים במכחול של צלילים, את הרבגוניות הישראלית המושפעת מניחוחות וטעמים שספגה ריף בארץ ומשלל הסגנונות המוסיקליים שאליהם נחשפה. ריף פרצה לתודעה בצרפת ומשם למחוזותינו, עם הלהיט “”A Paris שהביא את הצליל הצפון אפריקני, בשפה הצרפתית ובשובבות הישראלית. התוצאה, גאווה ישראלית. את שירי אלבום הבכורה שלה, היא עיבדה והלחינה למילותיה של אמה.” גובה הפרס 15,000 ₪
פרס ע”ש אמיתי נאמן לעידוד פרסום היצירה למחבר- אביב גדג’

הרמה של הטקסטים שהוגשו השנה לוועדה היתה גבוהה במיוחד. אבל מעל כולם בלט כותב אחד, מיוחד מאד. אחד הדברים היפים ביותר בכתיבת טקסטים הוא יכולתו של הכותב למשוך אותך למעמקי עולמו ולהעניק לך את התחושה שאתה לא רק צופה מהצד אלא משתתף פעיל. גדג’ במילים עמוקות, צורבות, דוקרות ומלטפות מצליח לברוא תמונות עשירות וצבעוניות , מהפנטות ולופתות בגרון. ומעל לכל, הוא עושה זאת בצורה מקורית מאד וחשופה להפליא. בעולם של מילים בנאליות ובליל של רגשות מבולבלים, נעים למצוא יוצר מקורי שבולט מעל פני השטח. הוועדה שמחה לציין את יכולותיו של גדג’, ולהעניק לו את פרס עידוד פרסום היצירה למחבר. גובה הפרס 15,000 ₪

פרס ע”ש אמיתי נאמן לעידוד פרסום היצירה למלחין תומר הדדי:

היכולת לחבר בין דורות וסוגים שונים של מוסיקה אינה מובנת מאליה. בשנת 2012 בעידן הטכנולוגי והדיגיטלי מצליח תומר הדדי להביא לחנים יפיפיים, קליטים מאד, מבלי לאבד גרם של איכות ולחבר את הישראליות האהובה הישנה והמעט אבודה עם דור האייפון והאייפד. העושר המוסיקלי והעולם הנפרס בפני המאזין יוצרים מעבר לעונג השמיעה גם חוויה מזככת ומעוררת תקווה. הדרך הרכה בה יושבת המלודיה על ההרמוניה והמבנים המתפתחים של השירים עשויים ביד אמן. גובה הפרס- 15,000 ₪

פרס חיצוני ע”ש אהרון גפן לתמיכה בהפקת אלבום- לונא אבו נסאר

אלבומים רבים שטרם ראו אור הוגשו השנה לפרס לתמיכה בהפקת אלבום ע”ש אהרון גפן. סוגים שונים של מוסיקה, הפקות בשלות לצד סקיצות בוסר. אחידות דעתם של כל השופטים היתה לגבי אלבומה של לונא אבו נסאר שהוא נדיר ומפליא. האלבום הזה שמשלב בתוכו נגיעות מוסיקליות מעולמות שונים כל כך כמו רוק פולק אלקטרוניקה ומוסיקה ערבית יוצר קסם ששובה את המאזין בצליליו ובעוצמתו. כמו תבשיל טוב, אתה יכול לחוש בכל תבלין בנפרד, אבל המכלול הוא משהו אחר חדש ורענן. הכנות החשופה של לונא אבו נסאר, והבטחת הכישרון הגדול הפורצת מכל שיר באלבום הזה גרמה לחברי ועדת השופטים להעניק לה באהבה את הפרס. גובה הפרס 20,000 ₪

פרס אקו”ם ליצירה אודיו ויזואלית לילדים- עפרה ועידן עינב- “שרים ומסמנים”

נימוקי השופטים: ” עפרה ועידן עינב הם אח ואחות, מורים למוזיקה, שהחזון החינוכי שלהם הביא אותם אל לקויי השמיעה. בהדרכתם שרים ילדים שומעים ומלווים את השירים בשפת הסימנים, וכך מתקרבים אל לקויי השמיעה ומעבירים להם את השירים במפגש רב קסם של רגש ושמחה.
כוון שהמערכת הממסדית לא מספקת תמיכה ללימוד שפת הסימנים, יצרו עפרה ועידן קלטת מושקעת, שבעזרתה יוכלו ליצור עוד ועוד מפגשים מוזיקאליים כאלה ולהרחיב את מעגל הילדים שייחשפו לשירים המסומנים. על כך מזכה אותם וועדת השופטים בפרס עידוד היצירה ליוצרי וידיאו לילדים, וגם מוחה דמעה בסתר. מגיע להם מכל בחינה.” גובה הפרס 15,000 ₪

פרס אקו”ם להישג מיוחד בתחום הזמר החסידי – ישי לפידות

נימוקי השופטים משה לאופר וחנוך וינדרבוים: ” ישי לפידות הצטייר עוד משחר נעוריו כאוהד גדול של המוסיקה החסידית. עוד בטרם הלחין את לחנו הראשון הוא כבר היה קרוב מאד לכל היוצרים והמשפיעים בז’אנר זה. תוך זמן קצר הוא הפך ממי שעמד ליד המוסיקה החסידית לאחר היוצרים המשפיעים ביותר.
לפידות הביא לתוך המוסיקה החסידית רעיונות חדשים, הן במילים והן בלחנים שסחפו את אהדת הקהל ובכך הפך להיות חלוץ לזרם החדש והעכשווי. אותו זרם היונק מהמוסיקה האוטנטית, הישנה אך בו זמנית חשוף להשפעות הזמן והמקצבים הקיימים במוסיקת הישראלית.
להיטיו הגדולים כמו “הוא יגאל אותנו” “וקווי ה'” ו”מודה אני” מחד ולהיטו הגדול “עלה קטן שלי” שלו הוא כתב גם את המילים, הפכו לאבני דרך במוסיקה החסידית העכשווית. על אף גילו הצעיר, טביעות אצבעותיו ניכרות כיום בשלל תחומים החל בלהקת “אוף שימחעס” אותה הקים וייסד דרך לחנים לגדולי הזמר החסידי כגון אברהם פריד, דדי גראוכר, דודו פישר ועד עבודתו עם מקהלת הילדים “קינדרלך” שמשקפת באופן עכשווי את אותן להקות “פרחי” שעליהן גדל דור שלם. כשרונו זה קירב קהלים חדשים לזמר החסידי.
חבר השופטים בחר להעניק את הפרס ללפידות לא כסיכום אלא כזרז לעתיד בו הציפיה היא לראות את השפעתו הרבה בזמר החסידי.”
גובה הפרס 15,000 ₪

פרסים מיוחדים מטעם דירקטוריון אקו”ם

בכל שנה מעניק דירקטוריון אקו”ם פרסים מיוחדים מטעמו, השנה בחר הדירקטוריון להעניק פרסים אלו ל:

אלכס וייס (1929 – 2001) מעבד מלחין ונגן מצטיין

מוסיקאי שפעל בתחום הג’ז הזמר העברי והבידור הקל משנות החמישים ועד שנות ה-90 של המאה העשרים. וייס נולד בהונגריה ועלה ארצה בגיל צעיר. בשנות החמישים התפרסם כבסיסט של רביעיית מל קלר והציג סטנדרטיים גבוהים באלתור ובמיומנות כלית. הוא הלחין מספר שירים ( “הדודה מחדרה” בביצוע אריק לביא) אך מהר מאוד גילה כי כוחו האמיתי הוא ביכולת העיבוד, הן בעיבוד למופע חי והן בעבודת אולפן. הוא, התפרסם ביכולת כתיבה מהירה ביותר ולא היה זקוק ליותר ממספר דקות ליצור עיבוד מושלם. הוא נבחר להיות מנצח תזמורת ההקלטות שלחברת התקליטים CBS,שייצגה בשנות ה60 וה70 אמנים חשובים, וכך עיבד עבור אריק איינשטיין,שלום חנוך,שלישיית גשר הירקון, הצ’רצ’ילים, חוה אלברשטיין אושיק לוי, צביקה פיק, יוסי בנאי, יהורם גאון, אריק לביאורבים אחרים
שליטתו במוסיקה קלאסית אפשרה לו להשתמש בכלי נשיפה ובכלי מיתרלהעשרת העיבודים ,ובנוסף ידע לשלב ציטטות ורמזים ליצירות קלאסיות. מבחינה זו עיבודיו מזכירים את עיבודי ג’ורג’ מרטין ל”חיפושיות”. השיר “חוזה לך ברח” (חנוך-רוטבליט) על עיבודו המרהיב נדגם על ידי הלהקה הבריטית מטאפיקס בשנת 2006. עיבודים כאלו שימשו מודל למלחינים צעירים כמו שם טוב לוי ושלמה גרוניך בבואם לשלב כלים קלאסיים בשירי פופ. בכישרונו היחודי הפכו עיבודיו, ומוטיבים מוסיקליים שיצר, לחלק בלתי נפרד מהלחן אותו עיבד.

מרטין מוסקוביץ’ (1938 – 2008) מלחין, מעבד מוזיקלי ומנצח

מרטין מוסקוביץ’ נולד ברומניה והיה ילד פלא שהחל להופיע על בגיל 5 ומאז עסק במוזיקה עד יום מותו. בגיל 9 עלה לארץ ישראל. בסוף שנות החמישים היה האקורדיוניסט של להקת פיקוד מרכז. אחרי שחרורו עבד כמלחין כמנהל מוזיקלי ומעבד לשורת אמנים נכבדה כיהורם גאון, אילנית, יוסי בנאי, בועז שרעבי, אריק לביא, יפה ירקוני, אביהו מדינה, ועוד רבים.
מוסקוביץ היה אחד המעבדים המבוקשים ביותר וקידם את תודעת העיבוד הכלי והווקאלי וגרם , גם לפשוטים בלחנים להישמע ,בעיבוד הנכון ,והגיע לסטנדרטים גבוהים ביותר. הוא לא בחל בשום ז’אנר-החל מחבורות זמר חובבניות ומקהלות מקצועיות, וכלה בעיבודים בסגנונות אתניים שונים (לאדינו, אידיש, יוונית)בהרכבים סימפוניים ופסטיבלים. הטלוויזיה הישראלית שהייתה בראשית דרכה הייתה זקוקה למעבדים שידעו לעמוד בלחץ הזמן, הרגישו בבית גם לאור הזרקורים והיו מצויים בכל שלב של ההפקה המוסיקלית והוא היה מנהל מוסיקלי מדרגה ראשונה. אין לשכוח את כישרונו כמלחין ורבים השרים את שיריו אינם יודעים כי הוא אחראי להצלחות כמו “לצבי יש בעיה” (פסטיבל הילדים הראשון, מלים: יוסי בכר) ולעיבודים רבים מפסטיבלי הזמר החסידיים ,המזרחיים ועוד. בארכיון רשות השידור נמצאים למעלה מאלף יצירות, שחלקן הלחין ורובן הפיק ועיבד.

יהודה קיסר- מעבד מוסיקאלי

יהודה גיטריסט מופלא, ומעבד מוסיקאלי, החל את דרכו האמנותית בשנות ה 70, יהודה ליווה בראשית דרכו אמנים רבים ביניהם אהובה עוזרי ובועז שרעבי ולימים ייסד את להקת צלילי העוד. סגנונו הייחודי הוא שילוב של מוסיקת רוק, מזרחית ויוונית שהביא לצליל הגיטרה הייחודי שהפך לסימן ההיכר לנגינתו כל אלו הפכו את יהודה לנגן מבוקש מאד בקרב היוצרים והמבצעים הגדולים בזמר הים תיכוני, ביניהם- זוהר ארגוב, חיים משה, ג’קי מקייטן, מרגלית צנעני ועוד רבים וטובים. באקו”ם רשומות מעל 400 יצירות שעיבד. על מכלול יצירתו ותרומתו לתרבות הישראלית ולזמר המזרחי מוענק ליהודה פרס מיוחד זה.