מוזה והשראה ליצירה הן עניין חמקמק במיוחד, תוסיפו על כך את הקושי להתרכז כיום בעידן הדיגיטלי הממוחשב כשמסביבך קופצות התראות ומסכים מרצדים מדי שניה ותגלו כי קשה ליוצרים כיום למצוא חלל ומקום טוב להתרכז בו ולעשות את מה שהם אמורים לעשות הכי טוב, לשבת ולכתוב.

הסופרת האמריקאית ג'סיקה גרוס, לא חשבה שבעקבות ציוץ תמים שלה בטוויטר, היא תצליח להניע (באופן רב משמעי) את הגלגלים של יוזמה חדשה לתמיכה בסופרים ובמסגרתה תוענק נסיעת חינם הלוך חזור לסופרים באחד מקווי הרכבת הארוכים של ענקית התחבורה האמריקאית AMTRAK, לצרכי כתיבה.

הרשת החברתית "טוויטר" פופולרית במיוחד בארצות הברית, שם נפח הפעילות ותחום ההשפעה שלה גדולים בהרבה מהיקף הפעילות בשאר העולם. החברות הגדולות הבינו לפני מספר שנים את כוחם העצום של "הציוצים" השונים הנחשבים לכלי לגיטימי להפצת דעות ולמידע. רוב התאגידים מחזיקים היום חשבונות טוויטר פעילים ומעסיקים מומחי רשתות חברתיות שתפקידם לאתר אזכורים על החברה, להענות ליוזמות פרטיות שונות וליזום שיתופי פעולה, הכל על מנת לחזק את מותג החברה.

לפני מספר חודשים העניק הסופר Alexander Chee ראיון למגזין "פאן אמריקה" וכשנשאל היכן מקום הכתיבה החביב עליו, ענה Chee כי הרכבת היא היא המקום המועדף עליו ביותר ושחלומו הוא שחברת הרכבות AMTRAK תעניק לסופרים מעמד של "תושבי קבע" בקווי הרכבות השונים ובכך תתמוך בסופרים וביצירה החדשה. (מחירי הנסיעה ברכבות ה AMTRAK נחשב לגבוה במיוחד בארה"ב במיוחד אל מול מחירי הטיסות או האוטובוסים). הראיון אוזכר בציוצים שונים בטוויטר ואף הגדילה לעשות הסופרת ג'סיקה גרוס שתייגה את החברה בציוץ שלה והביעה משאלה כי החברה אכן תשתף פעולה ותעזור בקידום המיזם ובהענקת מקום כתיבה מיוחד במינו עבור סופרים ברחבי המדינה.

את הכפפה הרימה מנהלת הרשתות החברתיות של AMTRAK שהבחינה בתיוג וראתה בכך הזדמנות פז לשיתוף פעולה ולניסוי שעשוי לשפר את תדמיתה הציבורית של החברה שסובלת בשנים האחרונות מהפסדים כבדים ובירידה בכמות הנוסעים. היא יצרה קשר גם גרוס, הזמינה אותה לנסיעה באחד מהקווים הפחות עמוסים והיותר ארוכים, הקו מניו יורק לשיקגו והעניקה לה כרטיס נסיעה הלוך חזור על חשבון החברה. בתמורה ביקשה מגרוס להתראיין על החוויה לבלוג של החברה ולאזכר את הנושא בטוויטר.

וכך במשך 40 שעות (הלוך חזור) עשתה ג'סיקה גרוס את המסע על הרכבת ונהנתה מחווית כתיבה יוצאת דופן במיוחד. את רשמיה חלקה עם הקהילה החברתית. בראיון שהעניקה לאתר האינטרנט WIRE היא תיארה את סביבת הכתיבה כ"יוצאת דופן, ייחודית ומפרה" שלפיה מוציאה את הסופר מסביבתו הרגילה ומהשיגרה. בעקבות הניסוי המוצלח החלו סופרים נוספים ללכת בעקבותיה ולפנות לחברת הרכבות, בבקשות דומות לנסיעות ללא תשלום, לצרכי כתיבה בלבד. כעת שוקלים בחברה את המשך צעדיהם בתמיכה במיזם. לצערם הרב אין זה כלכלי עבורם, במיוחד בקווים העמוסים, להוריד נוסעים על מנת להעלות במקומם סופרים שייסעו בחינם, אך הפתיחות שמגלים קברניטי החברה כלפי שיתוף הפעולה, והעובדה כי הם שוקלים לעשות מכך מנהג קבוע, בהחלט מעוררים קנאה ומראים על תחילתה של יוזמה חדשה ומופלאה.

ללא ספק זוהי הוכחה נוספת לכך שהמדיה החברתית מקצרת את המרחק בין אנשים לחברות ומסייעת בהגשמת חלומות, אפילו הפרועים במיוחד. ולגבי איכות הסיפורים שנכתבו על גבי הרכבת? נצטרך להמתין עד שייצאו לאור על מנת לדעת האם ההשראה ונסיעה אכן השתלמו לכל הצדדים ופרצו את גבולות היצירה לכל הכיוונים.