ראיון עם גלעד קרן – WAVES לאחר הזכיה בפרס הגראמי היוקרתי

בלי שבאמת נשים לב, מגיעה חברת WAVES לאזנים של כל אחד מאיתנו. בין אם אנו מאזינים לליידי גאגא, U2, קולד פליי או גרין דיי, ההשפעה של WAVES מחלחלת מצלילי הנגינה והשירה, מפסקולי הסרטים האהובים עלינו, הישר לתוך אזנינו. החברה, שמרכז הפיתוח שלה הוא בתל אביב, אחראית לטיפול ברעשי הווזלות במונדיאל, שיפור הצליל בסלולר ושינוי מהותי בתהליך יצירת האלבום המוסיקלי. השנה הם זכו בפרס הגראמי היוקרתי.  כך קרה שבערב קריר, עליתי על האופנוע ונסעתי לרעננה, לראיין את גלעד קרן, אחד משני המנכ"לים שמהוים יחד את הלב הפועם של החברה.

אתה מוסיקאי?
אני לא מוסיקאי קלאסי, אני איש טכנולוגיה ומערכות. אני מאד אוהב מוסיקה ועבדתי כטכנאי הקלטות בשנות ה-80 המוקדמות.  אחד האלבומים הבולטים שהקלטתי אז הוא "על פני האדמה" של שלום חנוך.

איך התחילה WAVES?
לאחר שירותי הצבאי עבדתי באולפני טריטון כמפיק וטכנאי הקלטות, שם הכרתי את מאיר שעשוע והתיידדנו. למרות שמאיר עוד היה אז בצבא ואני הלכתי ללמוד מתמטיקה שימושית בטכניון נשארנו בקשר וחלמנו לעשות דברים ביחד.  בשנת '88 יצאה מוטורולה עם ה-DSP הראשון. קנינו מערכת, הבאנו אותה לארץ ובמקביל ללימודים נפגשנו כל כמה ימים אצלי בבית שם עבדנו ותיכנתנו.

מה היה הפלאג הראשון שבניתם?
Q10" – הכלי הראשון שהחברה שחררה לעולם בסוף שנת 93, אולם הוא כבר היה קיים משנת 88 -89, תחת מערכת חלונות דאז. אף אחד לא רצה את הדבר הזה, הוא הקדים את זמנו בצורה מטורפת.  הראיתי את זה לכל מיני חברות אבל הן הציעו לנו עבודה ולא רצו את הפלאג. חברות כמו ניו אינגלנד דיגיטל, וייב פריים, אודיו משס, כולן חברות הון סיכון שנעלמו אחר כך. ניואינגלנד למשל, היתה החברה שבנתה את הסינקלווייר. מי חשב אז בשנת 89 על שוק של פלאגאינים. לא היו תוכנות שתמכו בכך, לא היה כלום. אנשים אמרו אז שלמחשבים אין בכלל מקום באולפן ההקלטות. ומה בכלל הקשר בין אולפן ומחשבים? ואנחנו באנו כבר עם כלי מוכן, ממשק משתמש… לא ידעו מה לעשות איתנו, הקדמנו את זמננו."

לאחר מכן עברנו לעבוד בארה"ב במשך שנתיים באחת מהחברות הללו וכשהיא התפרקה, החלטנו לעשות את הדבר שלנו – WAVES. בשנת 92 התארגנו מחדש,עסק של שני אנשים,  חזרנו לקוד התכנות הישן והמשכנו לפתח אותו עד שנת  93. השוק רק החל להבשיל אז וההתחלה היתה קטנה (עוד לפני הפרו-טולס, שהגרסאות הראשונות שלה שעבדו הגיעו בשנת 95). היום אנחנו מעל מאה איש. הגדילה התאפשרה ממקורות עצמיים ולא מתוך גיוסים , פשוט מכרנו מוצרים ואספנו אנשים נהדרים במשך השנים, אנשים פנטסטיים. יש המון אנשים שרוצים לעבוד אצלנו, הכשרונות בתחום יודעים לפנות ולבוא, אבל אנחנו כמובן לא יכולים להעסיק את כולם. יש לנו הרבה מזל בכך שהתחום שלנו הוא תחום שאנשים רוצים לעבוד בו.

איך זה קורה?
זה מתחיל מרעיון. אחריו יש עבודה מרובה. יש אימרה – "אחוז אחד של השראה אל מול 99 אחוזים של זיעה". כל כלי שלנו מתחיל מאיזה קונספט, מהיעוד שלו. פעם אני הייתי דוחף רעיונות, היום יש צוותים שלמים. זה תהליך שלוקח בין 9 חודשים לשנה וכמה חודשים עד שמביאים את המוצר לקו הגמר. אנחנו עובדים בשיטות של פעם, יש יעדים ומטרות והעבודה מאוד קשה.

מאיפה הרעיונות?
בהתחלה היו לנו המון רעיונות. השאלה היתה מה לעשות קודם. הראש שלנו היה  שרצינו לעשות דברים חדשניים שלא היו קודם. כמו ה-L1 , האולטרה מקסימייזר, זה היה מטורף כשזה יצא. התגובות לזה היו מאוד חזקות ועד היום הכלי הזה נשאר חזק מאוד בשוק. כמה שנים אחר כך התחלנו גם לבנות מודלים של כלים ישנים, אבל בתחילת מהפכת עיבוד האותות רצינו רק לחדש.

אתם מקבלים גם רעיונות מהתעשיה?
כן, אנחנו מקבלים המון פידבקים ורעיונות. בסוף כמובן צריך לברור מה עושים. היום אנחנו עושים מוצרי חתימה של טכנאי הקלטות. אנחנו לוקחים טכנאים חזקים כמו כריס לורד אלג'י (chris lord alge) או ג'ק ג'וסף פיואי(jack joseph puig), מתכננים איתם ערוצי מיקסר שמתאימים לראש שלהם ומגלמים במוצר הזה את האישיות של הטכנאי, את האהבות שלו את ה-PRESETS שלו. אנחנו מנסים לתפוס את תמצית שיטת העבודה הייחודית של אותו טכנאי. יבוא יום שנוכל להוציא את כל האולפן ככלי שלם. כלי שמכיל את כל השיטות בהן הוא אוהב לעבוד, שיטות שהן החתימה המוסיקלית שלו.

מה הולך להיות המוצר הבא שלכם?
יש פלאגים חדשים. החברה שלנו אף פעם לא מכריזה על מוצר לפני שהוא יוצא לאויר.

דמיינתם כזאת הצלחה? שתהיו אחד הגורמים המשפיעים ביותר על עולם ההקלטות?
כן, זה התחום שלנו ומההתחלה ידענו שנוביל בו. צריך להבין שהשוק הזה הוא קטן ואקסקלוסיבי ומעניין רק את עצמו. כשהתחלנו את העבודה קיבלנו פידבקים נהדרים. היה לנו ברור שיש לנו בידיים דבר גדול.

ומה עם הצליל החם והאנלוגי?
היום, בצורה שעובדים, אין הבדל אמיתי בין אנלוגי לדיגיטלי, חם וקר. אפשר לעשות אנלוגי קר ודיגיטלי חם. בסופו של דבר הדיבורים הללו נובעים מחוסר הבנה של אנשים וגם קצת מאיך שהטכנולוגיה הזו נולדה – בתחילת הדרך, המערכות הדיגיטליות לא היו מספיק טובות, אך היום אין הבדל למעשה. המערכות הדיגיטליות יודעות לעשות כל דבר אנלוגי ויותר טוב. אנחנו הוכחנו את זה פעם אחר פעם כשמידלנו כלים אנלוגיים ישנים והם כל כך קרובים למקור האנלוגי שאנשים משתגעים מזה. כיום הטכנולוגיה היא כזו שאני יכול לעשות כל דבר אנלוגי ויותר מכך.

האולפן הגדול הקלאסי עבר מזמן לבתים הקטנים ולכם היה חלק גדול במעבר הזה.
כן, אנחנו היינו חלק משינוי הפרדיגמה ועולם ההקלטה נמצא היום בבתים. הבעיה היא שלפעמים אנשים לא יודעים מה לעשות עם כל האפשרויות. פעם האולפן היה מקום שבו היית לומד, גם מאחרים. היום כל אחד יושב בבית או שיושבים קצת בקבוצות אבל הצעירים לא יודעים את היסודות. אתן לך דוגמה לאבסורד: בשנות ה-80 היינו מקליטים על סרט 2 אינצ'. היינו רוצים הקלטה חמה אבל לא היינו רוצים להגיע לרוויה (סטורציה) על הסרט.  היום, הרוויה הזו מבוקשת מאוד על ידי האמנים. הם לקחו תופעת לוואי שהיתה שייכת למכונת ההקלטה והפכו אותה לאפקט. מתי זה קרה? כשיצא ה-L1 בשנות ה-90, כל מי שעבד אנלוגי לא הצליח לקבל עוצמות גבוהות והם חיפשו דרך לדחוף את המכונות, לצליל יותר ויותר חם. בשנות ה-90 אף אחד לא חשב להשתמש בטייפ כאפקט. אבל בסופו של דבר זה לגיטימי. אם אתה רוצה לקבל את כל הפאזות והלכלוך הזה של הטייפ, אז אין בעיה.

דוגמה נוספת לשינוי שעבר בעולם ההקלטות הוא שפעם היה ערך לתחום דינאמי. היית יכול לשמוע מוסיקה גם בווליום גבוה בלי לפוצץ את האוזניים. היום אי אפשר לעשות את זה. הכל דחוס. הסיגנלים נדחסים עד הקצה ואין מקום לאוויר.

מה היה האתגר הגדול ביותר שלכם?
האתגר הכי גדול שלנו זה הפיראטיות. זה זוועה. זה קניבליזם של התעשייה עצמה. אנחנו מגנים על התוכנות שלנו, אבל לכל הגנה בונים פריצה. יש הרבה מקצוענים בתעשייה שמתפרנסים בענף ואצלם הכל פרוץ.  לא רק הכלים שלנו אלא הכל. 'פרוטולס', 'נואנדו', 'VST', הכל פרוץ. ואלה אנשים לגיטימים, אמנים, מצליחנים שכולם עובדים עם תוכנה פרוצה. אנחנו יודעים על לא מעט כאלו. הם האנשים שאחר כך מתלוננים שגונבים מהם מוסיקה. אנשים חושבים שאנחנו חברה ענקית ותוכנה אחת פרוצה לא משפיעה עלינו, אבל בסופו של דבר אנו מתפרנסים ממכירות, וכשפורצים ומפיצים את התוכנה זה בסופו של דבר הפסד של התעשייה.

איפה נמצא הבסיס שלכם היום?
הבסיס של החברה הוא בארץ. רוב העובדים נמצאים פה. אנחנו אמנם לא מוכרים את היותנו ישראלים, אנחנו לא מוכרים פוליטיקה אלא כלי תוכנה אבל אנחנו כן ידועים כחברה ישראלית ואם קורה משהו פוליטי, אנחנו מייד מקבלים מיילים זועמים מהמדינות הרלוונטיות. הם רואים משהו בטלויזיה ומייד מגיבים. את היישומים שלנו אגב, קונים מכל העולם, אירן, לוב ועוד, שם מורידים הכי הרבה תוכנות פרוצות.

אתם מקבלים פרגון?
מוסיקאים שולחים לנו מדי פעם אלבומים ומכתבי תודה אך הכרת התודה הגדולה ביותר היא קבלת הגראמי. הגראמי הטכני הוא לא פרס שנתי אלא לכל החיים. מקבלים את הפרס הזה פעם אחת ואין סיכוי שזוכים בו יותר. זה לא משהו שאפשר לקנות או לתכנן עליו.
אנחנו עובדים בשקט ובצניעות. אנחנו עם הרגליים על הקרקע, לא בונים אגו. אבל אתה מסתכל על הרשימה המצומצמת הזו, של מי שזכה ואנחנו מרגישים בחברה מאוד טובה. ההישגים שלנו היו מדהימים במשך השנים ועזרנו לתעשייה להתפתח. היינו חלק מהשינוי בעולם ההקלטות. אנחנו מאוד אוהבים את התעשיה הזאת. היא קטנה, מאוד יוקרתית ועוסקת בדברים שאנחנו אוהבים יותר מכל דבר אחר.

הופתעתם?
התקשר אלי מנכ"ל האקדמיה והודיע לי "החלטנו השנה להעניק לכם את הפרס" היו שמועות לפני כן, ואנחנו מועמדים כבר כמה שנים, אבל זה היה מאוד נעים לשמוע. זו הוקרה אדירה. אנחנו נוסעים לטקס, שהוא פנימי, עם האמנים ואנשי התעשיה בלבד, שם מעניקים גם את ה-LIFE TIME ACHIVEMENT. דולי פארטון, ג'ולי אנדרוס מקבלות את הפרס הזה ובאותו האירוע גם אנו מקבלים את הגראמי.

איך אתה רואה את עולם ההקלטות בעוד 10 שנים?
השלב האבולוציוני הבא הוא רשתות. היום עובדים עם המחשב הביתי, בעוד עשור נעבוד כולנו דרך הרשת. כבר היום רבים מטכנאי ההקלטה מפתחים מומחיות ברשתות נתונים. כבר היום האודיו זז ברשת. שם טמונה המהפכה. אתה רואה גם יותר מערכות פיזיות, פדים שמשמשים ככלי נגינה, אך הרשת תהיה התשתית עליה כולם יעבדו.

אם יש מישהו מההיסטוריה שהיית יכול להביא למעבדה ולפצח את הסוד שלו, במי היית בוחר?
סטרדיווריוס!
אך קיים גם אדם נוסף. בתחילת הדרך עבדנו עם איש יקר בשם מיכאל גרשון. הוא היה גאון ענק, מורה ומדריך שלנו בתחילת הדרך. חלק מהכלים שבנינו היו בהשראתו והוא נפטר בשנת 95, הוא היה אחראי על שיטת  'אמביסוניק'  וה'סאונד פילד מיקרופון', הייתי שמח להחזיר אותו אלינו.

יש משהו שהיית רוצה לומר ליוצרים הישראלים?
כן, כל פעם שאתם נותנים יד למישהו בתעשיה שעובד עם תוכנות פרוצות, אתם פוגעים בעצמכם. מה שהכי מעציב הוא שאנשים מהתעשיה שמתפרנסים בה, עושים את זה באמצעים פרוצים והם פוגעים בתעשיה. הגיע זמן שיעשו את הסויץ'.