Menu
[printfriendly]
[printfriendly]
Share

[insert_php]the_title();[/insert_php]

ושורה נוספת – Extra Bold

בשבועות האחרונים הולך וצובר תאוצה, מאבק ציבורי כנגד העלאת תעריפי הארנונה לאולפני הקלטה ולחדרי חזרות בתל אביב, אשר קיבלו בימים אלו דרישות לתשלום ארנונה על פי תעריף חדש וגבוה הרבה יותר.

עד עתה, סווגו בתי העסק הנ"ל כ"בתי מלאכה", משמעות הסיווג היא שבתי עסק אלו נהנים מהקלה מסוימת בתעריף הארנונה, שעמד על 151 ש"ח למטר מרובע לשנה. סיווג זה אף קיבל משנה תוקף, כתוצאה מפסיקה שנתנה השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן, בבית המשפט המחוזי ב-14/12/2011 ולפיה בתי עסק אלו משמשים כמקום ל"עבודה יצרנית" -כלומר בית מלאכה בו נעשית עבודת יצירה ובסופה מתקבל "מוצר מדף" בדומה לבתי מלאכה ותעשייה אחרים בעיר, הנהנים מסיווג דומה.

כעת ביטלה עיריית תל-אביב יפו את הסיווג הנ"ל והחלה לסווג אולפנים וחדרי חזרות תחת סיווג הארנונה לבתי עסק "שירותים כללי" המשמעות הכספית היא עלייה של 228% בדמי הארנונה השנתיים וכעת התעריף עומד על 340 ש"ח למ"ר לשנה.

אולפני ההקלטה מצידם זועמים על ההחלטה, "המשמעות" הם אומרים היא "שנאלץ בקרוב להעלות את תעריפי שעות החזרה וההקלטה עבור מוסיקאים", שגם כך משתייכים לתעשייה שאיננה מרובת הכנסות במיוחד בשנים האחרונות, וכל העלאה כזאת תפגע ביצירה ובמרקם התרבותי העשיר של העיר.

תל אביב נחשבת לרוב כעיר של עושר תרבותי, חופש אמנותי ויצירה מקורית וערכים אלו הם חלק בלתי נפרד מהמרקם הצבעוני והמגוון של העיר, כעת נמצאת הרוח היצירתית בסכנה וזאת משום שבעלי האולפנים יתקשו לעמוד בתשלום הגבוה, חלקם ייסגרו, חלקם ינדדו מחוץ לעיר ובטווח הקרוב והרחוק תיתכן פגיעה משמעותית בהמשך היצירה והפריחה התרבותית והמוסיקלית של העיר תל אביב, שנחשבת כיום לב ליבה של העשייה המוסיקלית בישראל. אולם ייתכן כי דוקא הסמיכות של המאבק לקמפיין שהושק בשבוע שעבר לראשות עיריית תל-אביב יפו, ייתן רוח גבית לשינוי ההחלטה ולסיווגם מחדש של האולפנים כבתי מלאכה ותעשייה.

אנו באקו"ם, רואים בהעלאת תעריפי הארנונה של האולפנים וחדרי החזרות פגיעה של ממש ב"חממה" שמהווים האולפנים וחדרי החזרות, חממה בה נובטת וצומחת היצירה הישראלית החדשה והמקורית. תעשיית המוסיקה ניצבת גם כך בפני אתגרים לא פשוטים ומשמעות ההחלטה הנ"ל משליכה באופן ישיר על היוצרים ותקשה עליהם להמשיך וליצור ואף להתפרנס מהעשייה המוסיקלית.